לואיש דה קמואש – הבדלי גרסאות

עם הגעתו ל[[גואה]], הצטרף קמואש למסע עונשין שארגן המשנה למלך פורטוגל בהודו, אפונסו דה נורוניה, כדי לתקוף את מלך צֶ'מְבֶה, הידוע כ"מלך ה[[פלפל שחור|פלפל]]". למסע זה התייחס קמואש בשיר הלירי "O Poeta Simónides falando" (המשורר סימונידש, בעודו מדבר). עם חזרתו לגואה, כתב קמואש חלק ניכר מיצירתו האפית. הוא ראה בעיר "אם חורגת לכל הגברים יישרי הדרך". שם למד את מנהגי ה[[נצרות|נוצרים]] ו[[הינדואיזם|ההינדים]] המקומיים, ואת הגאוגרפיה וההיסטוריה האזורית. הוא לקח חלק בעוד מסעות ימיים, הקשורים בפעילות צבאית של הפורטוגזים בזירות המזרח הרחוק. בחודשים פברואר-נובמבר [[1554]] הוא יצא להפלגה ל[[המפרץ הפרסי|מפרץ הפרסי]], במסגרת הארמדה של פרננדו דה מנזז, בה לקחו חלק יותר מ-1000 חיילים ומלחים ו-30 ספינות, ואת מרירותו באותה עת הוא הביע בשירו "Junto de um seco, fero e estéril monte" ("למרגלות גבעה שחונה, עקרה ומעוררת יראה"). עם חזרת הארמדה להודו הוא התמנה בידי המושל פרנסיסקו בָרֶטו, לו הקדיש מאוחר יותר את השיר "Auto do Filodemo", כ"נציב לענייני נפטרים בסביבותיה של סין" ("provedor-mor dos defuntos nas partes da China").

 

 

[[קובץ:Camoes.jpg|ממוזער|שמאל|250px|'''קברו של קמואש''', [[גותיקה מנואלינית|מנזר ז'רונימוש]]]]

ב-[[1568]] הוא הפליג ל[[מוזמביק (אי)|אי מוזמביק]], ושם, בחלוף שנתיים, פגש אותו [[דיוגו קואוטו]], אשר דיווח על כך בכתביו. בכתבים אלה, מוסיף ומפרט קואוטו כי המשורר "היה כה עני עד כי חי על חשבון חבריו" (נכתב בדקאדה השמינית של אסיה, בכתבי קואוטו). שם עמל קמואש על הגהת "הלוזיטאנים" וגם חיבר את יצירתו "חיבור פרי עטו של לואיש דה קמואש, כולל שירה, דיון על פילוסופיה ומדעים אחרים", שנגנבה מאוחר יותר, בעודו שוהה במוזמביק. דיוגו דה קואוטו מימן את מסע ההמשך של קמואש בחזרה לליסבון, אליה הוא הגיע ב-[[1570]]. ב-[[1578]], הוא חזה ביציאתו של הצבא הפורטוגזי ל[[צפון אפריקה]], שם נערך [[קרב אל-קאסר אל-כביר]] שהמיט אסון על [[האימפריה הפורטוגזית]].

 

 

==יצירות תיאטרון==