דת – הבדלי גרסאות

המילה העברית "דת" אינה [[שפות שמיות|שמית]], ומקורה מ[[פרסית]], שהיא [[שפות הודו-אירופיות|שפה הודו-אירופית]]; מובנה בשפת המקור - 'חוק'{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=מילים שחדרו לעברית: מפרסית|כתובת=https://www.safa-ivrit.org/imported/persian.php|מידע נוסף=אתר השפה העברית}}}} (מובן שהתפתח מהמשמעות הראשונית של המילה הפרסית וההודו-אירופית: "data", כלומר 'נתון' (מהשורש הפרסי העתיק "dadan" - לתת), שכן החוק נתפס בתור נתון שעליו אין לערער; בבחינת [[קידוש החודש#מקור המצווה|כזה ראה וקדש]]. במשמעות זו מופיעה המילה ב[[תנ"ך]] בספרים המאוחרים, כדוגמת הפסוקים ב[[מגילת אסתר]]: "ואת '''דתי''' המלך אינם עושים"{{הערה|{{תנ"ך|אסתר|ג|ח}}.}}, ו"הֱיוֹת לָהּ '''כְּדַת''' הַנָּשִׁים"{{הערה|{{תנ"ך|אסתר|ב|יב}}.}}. מילההמילה "דת" בתנ"ך מופיעה רק ב[[מגילת אסתר]], [[ספר דניאל]] ו[[ספר עזרא]], כאשר רוב המופעים הם במגילת אסתר{{הערה|המילה "אשדת" ב{{תנ"ך|דברים|לג|ב}} נקראת על פי ה[[מסורה]] כשני מילים נפרדות - אש דת}}. ב[[ספרות חז"ל]], וכן ב[[ימי הביניים]], נשתמרה המשמעות של המילה דת, אם כי ניתן דגש לחוק דתי (בספרות חז"ל: [[עוברת על דת משה ויהודית|דת משה ודת יהודית]], דת של תורה; בספרות הרבנית: דת ישראל, דת אלוהינו, דת ישמעאל, עובר על דת, המרת דת וכו') בשפה המודרנית, עם הצורך לתרגם לעברית את המילה הלועזית "Religion", קיבלה המילה "דת" את המשמעות כפי שהיא היום.