חוקת הכמורה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←קרע דתי: תקלדה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
שורה 5:
ערב המהפכה הצרפתית, תססה בתוך הכנסייה הצרפתית מתיחות עזה בין המוני הכמרים הזוטרים והעניים, שאפשרויות הקידום שלהם היו מעטות, לשכבה צרה של יוצאי מעמד האצולה, שהחזיקו כמעט בכל התפקידים הבכירים. הדרישה לשינוי, שהצטרפה לתביעות לרפורמה בכל רחבי הממלכה שהביאו לבסוף את המהפכה, לא נכפתה מבחוץ אלא נבעה קודם כל מתוך הממסד הדתי עצמו. רעיונות כאלו לא היו חדשים, והתווספו להיסטוריה ארוכה של עימות על סמכויות האפיפיור לעומת המלך ועל עצמאות הכנסייה: במשך מאות שנים התגלעו סכסוכים בין הדוגלים ב[[גליקניזם]], שהדגישו את חובת הציות גם למלך צרפת ואת האוטונומיה של הממסד הקתולי בממלכה, לעומת ה[[אולטרה-מונטניזם|אולטרה-מונטנים]], שעמדו על עליונות הכס הקדוש. תביעות פופוליסטיות לקרבה רבה יותר אל העם והחלשת ההיררכיה התבטאו בתנועת ה[[יאנסניזם]], שהוכרזה ככפירה ונאסרה ב-1712, אך אוהדיה המשיכו להיות קבוצה משמעותית בצרפת. לבסוף, ההנהגה החדשה שקמה לאחר המהפכה הייתה נחושה לבטל את המבנה הקורפורטיבי של נתיני צרפת, שהקנה לכל קבוצה חברתית זכויות-יתר נבדלות ומעמד משפטי נבדל בחסות המלך, וליצור חברה בה כולם שווים בפני החוק ונתונים ישירות אך ורק תחת מרות המדינה.
ב-29 במאי 1790 החלו דיונים על חוקה אזרחית לכמורה, שנועדה להחליף את [[קונקורדט]] [[בולוניה]] שנחתם עם [[פרנסואה הראשון]] ב-1516, ולהסדיר את תפקיד אנשי הדת במבנה הציבורי החדש. כמה צירים בולטים עם רקע כנסייתי, כמו האב [[אנרי גרגואר]], האב קלוד פושה וארמן קאמו, אהדו את רעיונות היאנסניזם. אגף הימין השמרני באספה, שתומכיו כונו "קפוצ'ינים", הזדעקו כבר בהתחלה, דרשו התייעצות עם האפיפיור, וחלקם אף הכריז שהאסיפה מושפעת מרעיונות [[פרוטסטנטי]]ים. כשהתחוור להם שהם שוב במיעוט, חדלו הקפוצ'ינים מלנסות להשפיע, מחשש שהשתתפות תעניק לגיטימציה כלשהי. הם נסוגו מהדיונים בשאלה ב-2 ביוני, לאחר הודעה רשמית על כך של הבישוף פרנסואה דה בונאל מ[[קלרמון-פראן]], בסימן מבשר רעות לנכונות השמרנים
==הוועדה==
| |||