סימפוניית הצעצועים – הבדלי גרסאות

במשך זמן רב ייחסו את היצירה ל[[יוזף היידן]], אבל מחקר מאוחר יותר העלה סברה, שהיא פרי עטו של [[לאופולד מוצרט]]. עם זאת, זהות המחבר עודנה נתונה במחלוקת ו[[מלחין|מלחינים]] אחרים הוצעו כמחברים אפשריים. הסימפוניה יצאה לאור בדפוס רק ב-[[1820]]. בהוצאה הראשונה נרשם שם המחבר כהיידן ללא זיהוי נוסף. מאז הייתה ההנחה, כי היידן הוא מחברה של הסימפוניה החד-טונלית, בת שבע הדקות, שלביצועה נדרשים כלי צעצוע - [[חצוצרה]], [[רעשן]], ‫[[שריקה#שריקה מלאכותית|משרוקית]]‬ [[זמיר]], משרוקית [[קוקייתיים|קוקיה]] ו[[תוף]]. לפי סיפור שמישהו בדה מלבו, היידן חיבר את היצירה הזאת לאחר שקנה כמה צעצועים ביריד, ואז ביצע את התוצאה בחצר [[אסטרהאזי (ארמון)|אסטרהאזי]], לשמחת לב הילדים במסיבת [[חג המולד]]. בסביבות [[שנות ה-30 של המאה ה-20]] התחילו חוקרים להטיל ספק באמיתות המעשייה הזו, כיון ששום יצירה כזאת אינה מופיעה ב"קטלוג הטיוטות" שהיידן עצמו ערך ליצירותיו הוא.

 

 

"סימפוניית הצעצועים" בנוסח המוכר לנו היא אכן בסולם דו מז'ור. בין השמות של המלחינים שאולי הלחינו אותה בולטים שמותיהם של ליאופולד מוצארט ושל מיכאל היידן (אחיו של פרנץ-יוזף היידן). בין יצירותיו של ליאופולד מוצארט נמצאת יצירה דומה בלחניה ל"סימפוניית הצעצועים", לכלי-קשת בלבד. ייתכן ששימשה בסיס ל"צעצועים", וייתכן גם ששתי היצירות, זו של ל. מוצארט וזו שיוחסה להיידן, מבוססות על יצירה קדומה יותר, שכן סגנונה של סימפוניית הצעצועים הוא סגנון התקופה הקלאסית המוקדמת (גלוק, קפ"ע באך ובני דורם). מכל מקום, סביר להניח שהיידן שקיבל את היצירה גם עיבד אותה לצורכי התזמורת של הנסיך אסתרהאזי והוסיף "צעצועים", וגירסתו היא שנתקבלה.