הבדלים בין גרסאות בדף "חיפה"

הוסרו 91 בתים ,  לפני 3 חודשים
מ
ניסוח
מ (ניסוח)
מ (ניסוח)
'''חֵיפָה''' היא ה[[עיר]] [[ערים בישראל|השלישית בגודל אוכלוסייתה]] ב[[ישראל]], בעלת [[עיר מעורבת|אוכלוסייה מעורבת]] [[יהודים|יהודית]]-[[ערביי ישראל|ערבית]]. היא חברה בארגון [[פורום ה-15]], משמשת מרכזהּ של [[מטרופולין חיפה]], בירת [[מחוז חיפה]], ונחשבת בירת הצפון והמרכז העירוני הגדול בו.
 
חיפה היא מרכז [[תחבורה]], [[תעשייה]] ו[[תרבות]] חשוב ומשפיע על כל מדינת [[ישראל]] ואחד ממרכזי ה[[סחר]] ה[[ימי]] של ישראל. עוד מראשית ימיה, הייתה [[עיר נמל]]. גם ב[[שנות האלפיים]], אחד מ[[סמל]]י העיר הוא [[נמל חיפה]], שהוא אחד משני [[נמל]]י המסחר הגדולים של ישראל.
 
== מקור שם העיר ==
=== טבע בתחומי העיר ===
[[קובץ:PikiWiki Israel 6621 sacred heart capella.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קפלת הלב הקדוש ברכס [[סטלה מאריס]], על רקע הטבע הייחודי של [[ראש הכרמל]]]]
בחלקה הגבוה של העיר חיפה היה בעבר [[חורש ים-תיכוני]] עשיר ומפותח. [[בית גידול]] זה ממשיך להתקיים בפארק הכרמל, הגובל בשטחה המוניציפלי הדרומי של העיר, ומהווה דוגמה טיפוסית של [[אקוסיסטמה]] ים-תיכונית. הפארק כולל מצאי עשיר של תופעות [[גאולוגיה|גאולוגיות]], ממצאים פרהיסטוריים ו[[מגוון ביולוגי]] ונופי. שרידים של סביבה טבעית זו ניתן למצוא גם בין שכונות העיר, בעיקר ב[[ואדי|וואדיות]] ובמדרונות הפונים אל הים. הוואדיות של חיפה הם גאיות מכוסי חורש המפרידים בין שכונות הכרמל. החורש הטבעי כולל [[אלון|אלונים]], [[אורן|אורנים]] ו[[שיח]]ים צפופים, שביניהם יורדים מספר פלגים קטנים. הגדול בין הוואדיות הוא [[נחל הגיבורים]] (ואדי רושמיה), שחורץ עמק גדול למרגלות ההר. שרידים אלו מהווים ריאות ירוקות בעלות ערך נופי ו[[תיירות]]י רב, שלא ניתן למצוא ברוב ערי הארץ, ובחלקם עוברים גם שבילי טיול מסומנים, לרווחת תושבי העיר. אזורים אלו מצטיינים בעולם חי וצומח ייחודי. מגוון מינים של [[בעלי חיים]] וצמחים טבעיים השתמר בהם. בשכונות מסוימות ניתן עד היום לשמוע בלילות יללות של [[תן|תנים]], ואף נצפים [[חזיר בר|חזירי בר]] משוטטים בחפשם אחר מזון. בשל החשש מתקיפה של התושבים על ידי החזירים, נעשים מאמצים להרחיק את החזירים מהשכונות, באמצעות ציד ושיטות אחרות. אזור חיפה הוא אזור התפוצה העיקרי של ה[[נחשיל חד-ראש|נחשיל חד-הראש]].
 
מתוך הכרה בחשיבות הריאות הירוקות של חיפה, חוקק חוק-עזר עירוני המונע את הבנייה בוואדיות הירוקים שבין שכונות העיר. ועם זאת, עם השנים, לחצי הבנייה והפיתוח, כמו גם יזמויות תחבורה שונות, הובילו ועודם מובילים לכרסום מתמשך בשטחי הריאות הירוקות שנותרו, פעמים רבות בתמיכת [[עיריית חיפה|העירייה]].
 
=== אקלים ===
[[אקלים|אקלימה]] של חיפה נוח ולח. הוא מושפע משני גורמים עיקריים: מיקומה על חוף הים התיכון, והר הכרמל שעליו היא בנויה. ה[[אקלים ים-תיכוני|קרבה לים]] מעצבת את האקלים המתון והיציב יחסית, שממנו נהנית חיפה, ותורמת ל[[לחות]] הגבוהה שבה מצטיינת העיר – כשיחס הלחות הממוצעת באוויר הוא 60%. הכרמל שמתרומם בחיפה משמש חיץ בין [[מישור החוף]] ובין אזור מפרץ חיפה, ויוצר אזורי רוחות שונים. עם זאת, השפעה על האקלים של העיר נודעת גם לריכוז הפעילות ה[[תעשייה|תעשייתית]] במפרץ, ובמיוחד לפליטת ה[[פחמן]] – שמלבד היותה הגורם הראשי ל[[תחלואה]] באזור היא גם נמנית עם הגורמים העיקריים ל[[אפקט החממה|התחממותו]], גם ברמה ה[[התחממות עולמית|גלובלית]]. מחקר משנת [[2007]] הצביע על תופעה זו כגורם שעתיד להחריף את עליית מפלס פני הים ולהביא להצפות שיגיעו אל מעבר ל[[בת גלים]] וכביש 4{{הערה|{{הארץ||דו"ח: הצפות בת"א וחיפה עקב ההתחממות העולמית|1.1550721|5 ביולי 2007}}}}{{הערה|ד"ר אלון אנגרט ועו"ד חנוך אילסר, [http://www.actcool.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/GWREPORT.pdf התחזית בידיים שלנו: ההתחממות הגלובלית בישראל – האפשרויות, ההשפעות וקווים למדיניות], באתר עמותת "[[אדם, טבע ודין]]", יולי 2007}}. ה[[טמפרטורה|טמפרטורות]] וה[[משקעים]] בחיפה הם פקטור שמיוחס לגובה הטופוגרפי המשתנה: העיר חיפה מציגה מדרג גבהים שנע בין מפלס פני הים בבת גלים ועד 480 [[מטר]] ברמת אבא חושי שבדניה. אזור הכרמל הוא קריר יותר ובו גם יורדים משקעים רבים ב[[חורף]]. החודש החם ביותר בחיפה הוא אוגוסט עם טמפרטורת מקסימום ממוצעת של 31.4 [[מעלות צלזיוס|מ"צ]], והחודש הקר ביותר הוא פברואר, עם טמפרטורת מינימום יומית ממוצעת של 8.7 מ"צ. טמפרטורת מי הים היא 22.4 מ"צ בממוצע שנתי, 28.8 מ"צ באוגוסט ו-16.2 מ"צ בפברואר. החודש ה[[גשם|גשום]] ביותר הוא דצמבר, עם 135.5 [[מילימטר|מ"מ]] גשם בממוצע. [[שלג]] הוא נדיר, וכיסה את פסגות ההר בפברואר [[1950]] (50 [[ס"מ]]), בינואר ובפברואר [[1992]], בינואר [[1998]] וכן בינואר [[2015]].
 
{{מזג אוויר
במהלך [[המאה ה-19]] התרחבה העיר, בעיקר בסיוען של שתי קבוצות של מתיישבים [[נצרות|נוצריים]] שביססו עצמן מחוץ לחומות. האחת היא קבוצת ה[[טמפלרים (תנועה)|טמפלרים]] מ[[גרמניה]], אלה התיישבו ב[[מישור (גאוגרפיה)|אזור מישורי]] למרגלות הכרמל, מדרום לחוף [[הים התיכון]] בסמוך לעיר העתיקה, וניסו לעסוק בעיקר ב[[חקלאות]]. בהמשך הם הקימו על פסגת ההר שכונת נופש חדשה, לה קראו "[[כרמלהיים]]" ומספר בתים מתוכה שרדו ושומרו, זוהי שכונת [[כרמל מרכזי]] של היום. בתי [[המושבה הגרמנית (חיפה)|המושבה הגרמנית]] שלרגלי ההר, לאורך [[שדרות בן-גוריון (חיפה)|שדרות בן-גוריון]], שוחזרו גם הם, והם מהווים כיום מוקד [[תיירות]]י. הקבוצה השנייה היא [[המסדר הכרמליתי]], שחבריו התיישבו באזור שכונת בת גלים ובהמשך באזור [[סטלה מאריס]] שבראש הכרמל, שבו ייסדו [[מנזר]] [[נצרות קתולית|קתולי]] כבר באמצע [[המאה ה-18]]. בעת [[מסע נפוליאון בארץ ישראל|פלישת נפוליאון לארץ ישראל]] שימש המנזר כ[[בית חולים]] לצבא [[נפוליאון]]. במהלך המאה ה-19 התנהלו בין שתי הקבוצות הדתיות מאבקי שליטה על הטריטוריה החדשה בהר. במרוצת המאה ה-18 וה-19 הותקף [[נמל חיפה]] בעקביות על ידי [[פיראטים]], ובשל כך החליט המושל העות'מאני המקומי לבנות שני [[צריח (מגדל שמירה)|צריחים]] שישמרו על הנמל משני צידיו. המגדלים [[סמל|סימלו]] את העיר, ואף על פי שנהרסו בתקופה מאוחרת יותר, הם מונצחים ב[[סמל העיר חיפה]]. ב[[שנות ה-30 של המאה ה-19]], תקופת [[איברהים פחה]], הגיעו לאזור מהגרים [[מצרים]].
 
[[הרצל]] קבעתיאר כיאת חיפה היא כ"[[אוטופיה|עיר העתיד]]", חזון שביטויו העיקרי הושמע ברומן האוטופי "[[אלטנוילנד]]" שיצא בשנת 1902, ובו מתאר הרצל עיר נמל בינלאומית ופורחת, שבה {{ציטוטון|הכבישים חלקים היו כמדרכות והמכוניות חפזו-עברו על גלגלי הגומי שלהן כמעט ללא רעש... זאת היא רכבת האוויר החשמלית}}.
 
יהודים התגוררו בחיפה כקהילה החל מאמצע המאה ה-19, והיו ברובם בני עדות ספרד. לאורך [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופת השלטון העות'מאני]] נע מספרם של היהודים שגרו בעיר בין 800 ל-1,500 נפש. שכונתם הראשונה מחוץ לחומות הייתה [[ארד אל-יהוד]] שהוקמה בשנת [[1891]] בין [[ואדי רושמיה]] ל[[ואדי סאליב|וואדי סאליב]] של היום. האוכלוסייה היהודית צמחה בהתמדה הודות ל[[העלייה הראשונה|עלייה הראשונה]] ו[[העלייה השנייה|השנייה]] מ[[מזרח אירופה]].
 
===המאה ה-20===
בשנת [[1974]] נחנך מרכז ה[[תחבורה]] בשכונת בת גלים - ובו [[תחנת הרכבת חיפה – בת גלים]] ו[[מרכזית בת גלים|תחנת האוטובוסים המרכזית של העיר]]. מרכז התחבורה בבת גלים היה הגדול והעיקרי בחיפה עד תחילת [[שנות האלפיים]], אז נחנכו שני מרכזי תחבורה דומים בפאתי העיר - [[תחנת הרכבת חוף הכרמל]] ו[[מרכזית חוף הכרמל]] בדרום-מערב העיר ו[[תחנת הרכבת מרכזית המפרץ]] ו[[מרכזית המפרץ]] בצפון-מזרח העיר.
 
ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] נבנו בחיפה שלושה [[מרכז קניות|מרכזי קניות]] גדולים - [[קניון לב המפרץ]], [[קניון חיפה]], וה"[[גרנד קניון (חיפה)|גרנד קניון]]". כמו כן באותן שנים, הוקמו הטראסות ב[[המרכז הבהאי העולמי|גנים הבהאיים במרכז הבהאי העולמי]] ו[[המושבה הגרמנית (חיפה)|המושבה הגרמנית]] חודשה. שתי אלו מהוות כיום מוקד תיירותי. האתרים הבהאיים הוכרזו בשנת [[2008]] כ[[אתר מורשת עולמית]] על ידי [[אונסק"ו]]. כמו כן, ב-[[1996]] נפתח בדרום העיר [[מרכז קונגרסים בינלאומי חיפה|מרכז הקונגרסים]], קומפלקס גדול בעל מבנה ייחודי המשמש לאירועים רבים כמופעים, כנסים ותערוכות, ובין היתר מארח מדי שנה את טקס בחירת [[מלכת היופי]].
 
בשנת [[1991]], במהלך [[מלחמת המפרץ הראשונה]], נורו לעבר חיפה מספר [[סקאד|טילי סקאד]] מ[[עיראק]].
קבוצה מובחנת נוספת בנופה של העיר, גם אם אינה מאפיינת או בולטת, הם הדתיים. הדתיים בחיפה מובחנים לפי תתי-קבוצות: ה[[יהדות חרדית|חרדים]], על הזרם החסידי והליטאי, מרוכזים במזרחו של רובע הדר, שם עומד [[בית הכנסת הגדול (חיפה)|בית הכנסת הגדול של חיפה]] שסביבו מצויים קטעי הרחובות היחידים - מלבד בקריית שמואל - שנסגרים לתנועת כלי רכב ב[[שבת]]ות. עם זאת החרדים מסמנים מגמה של יציאה מתחומי שכונתם וזוגות-צעירים רבים עוברים לגור בנווה שאנן הוותיקה. ה[[דתיים לאומיים|דתיים-הלאומיים]] היא הקבוצה השנייה בגודלה והיא המאפיינת ביותר את [[קריית שמואל (חיפה)|קריית שמואל]] שבצפון-מזרח העיר. משפחות דתיות-לאומיות מבוססות גרות ב[[אחוזת שמואל]], בעיקר בחלקה הדרומי. בחיפה קיימות גם קהילות של [[התנועה ליהדות מתקדמת]] (התנועה הרפורמית){{הערה|1=[http://www.reform.org.il/Heb/Community/CommunityResults.asp?CountryZoneID=6 דף חיפה] באתר התנועה ליהדות מתקדמת בישראל}}. הסובלנות ההדדית והיעדרם של חיכוכים בין האוכלוסייה הדתית לאוכלוסייה הכללית הם ממאפייני ה"דו-קיום", שאחד מביטוייו הוא העובדה שבחיפה פועלים משחר ימי המדינה [[תחבורה ציבורית|קווי אוטובוס]] סדירים של חברת "אגד" בשבתות ובחגים, מבלי שקווים אלה יעברו בשכונות הדתיות.
 
[[העלייה מאתיופיה|עולי אתיופיה]], שהם קבוצה שגם לה מאפיינים ייחודיים, התחילו את דרכם בחיפה באתר-קרוואנים שהוקם בדרום-מערב העיר כחלק מפעולות הקליטה שנלוו ל[[מבצע שלמה]]. [[ביתא ישראל|יהודי אתיופיה]] שהגיעו לעיר - בעיקר במבצע ולאחריו - מונים כיום כ-4,000 איש והם מתגוררים, בעיקר, במזרח העיר.
 
בחיפה אחוז ה[[גמלאי]]ם הוא כ-18% מכלל תושבי העיר (כ־48,000 איש), והעיר היא העיר בעלת אחוז הגמלאים השני הגבוה בישראל נכון לשנת 2010 (אחרי [[בת ים]]){{הערה|{{קישור כללי|כותרת=קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי 2010 מכון ברוקדייל, אשל, משאב.|כתובת=http://www.eshelnet.org.il/files/he/Brochure/Facts_and_Figuers_2011.pdf}}}}. עיריית חיפה, באמצעות תאגיד מיל"ב- מועדוני הגמלאים, יוזמת ומארגנת פעילות עניפה של תרבות פנאי ורווחה לגמלאים.
[[קובץ:Haifa Shrine and Port.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיפת הבאב]]
{{ערך מורחב|ערך=[[המרכז הבהאי העולמי]]}}
 
מאמיניחברי [[הדת הבהאית]] (Bahá'í) בחיפה הם קבוצה שלה מעמד מיוחד במרחב העירוני, בהיותם אוכלוסייה של לא-תושבים שמבוססת בלעדית על שילוב של [[עלייה לרגל (בהאים)|תיירות-צליינות]], ונבדלת בכך מיתר האוכלוסייה בעיר במרבית הפרמטרים הסטטוטוריים והחברתיים{{הערה|1=[http://info.bahai.org/article-1-6-0-5.html על הבהאים וחיפה] באתר הבהאים {{אנגלית}}}}.
 
העיר, המשמשת מתחילת המאה ה-20 כ'''מרכז העולמי של האמונה הבהאית''', מארחת דרך-קבע רבים ממאמיני הדת מכל העולם, ובסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] הושלם בכספם פרויקט ראוותני שבמרכזו הוקמו '''הגנים התלויים''' במורדותיו הצפוניים של ה[[כרמל]], שחולקו ל-19 טראסות - זהו המספר הקדוש עבור הבהאים - חציין מעל [[כיפת הבאב|מקדש הבאב]] וחציין מתחתיו. בעקבות מבצע הנדסי זה, שבו לקחו חלק בוטניקאים, אדריכלי נוף ומהנדסים מכל רחבי העולם, טיפסה תנופת המבקרים בגנים ובסביבתם, הן מקרב הבהאים והן תיירים, והגנים הוכרזו כ[[אתר מורשת עולמית]]. המאמינים עצמם, בשונה מקבוצות אחרות החיות או עוברות בחיפה, הם [[קהילה]] המאוגדת על בסיס [[דת]]י, אשר מנועה מהתערות בחיי העיר, וחבריה אינם [[תושב]]י העיר.
 
הקהילה הבהאיית בחיפה מכילהכוללת מיעוט של תושבים קבועים ורוב גדול של ארעיים - ואלה מונים מבקרים, מתנדבים וצליינים - הבאים בתחלופה מוסדרת, לעיתים לאחר המתנה של שנים בארצות מוצאם, לתקופות שבין ימים ספורים ועד שלושה חודשים ולעיתים יותר. הבהאים נכנסים לארץ ב[[אשרת תייר]], ואולם הסדרים מיוחדים מבטיחים לשלטונות הקהילה בחיפה סמכויות אכיפה, נהלים ומשמעת נפרדים מאלה שתקפים בין שלטונות ישראל לתיירים רגילים, ואלה מהדקים את הזיקה בין הצליין לתוכנית שיועדה לו - הכוללת עבודות קודש לצד גינון ואדמיניסטרציה, ביקורים במִקדשי [[עכו]] והכרמל, ופעילות חברתית ענפה - כאשר הכל מעוגן בפעולות מנגנון שתכליתו ניטור ומניעת חריגה מהמסלול המותווה עבור המאמין או המאמינה. אנשי הדת שחיים בעיר דרך-קבע כוללים את תשעת הנציגים הנבחרים של הקהילה העולמית, שבסיסם במשכן "[[בית הצדק העולמי]]" בשדרות גולומב, הדר. המרכז העולמי הבהאי מיוצג במדינת ישראל על ידי ד"ר ג'ושוע לינקולן{{הערה|דורון סולומון, [http://archive.is/oWls3 הבן מחליף את האב: מזכ"ל חדש לבהאים], באתר [[mynet]] (כפי שנשמר ב[[ארכיון האינטרנט]]), 13 בנובמבר 2013}}, המזכיר הכללי של הקהילה הבהאית הבינלאומית וסגניו ג'לאל חתאמי ואנתוני ואנס, ממשרדיהם ברחוב הפרסים. מרבית פעילותם של חברי הקהילה מתוחמת לאזור הגאוגרפי של הגנים הבהאיים וסביבתם הקרובה, ומכך נגזר גם התחום הגאוגרפי בו הם גרים. רובם משוכנים אם כן בבתים וברחובות שסמוכים לשערי הכניסה השונים אל הגנים - ובראשם השכונות הדר עליון, המושבה הגרמנית ושכונת עבאס במערב הדר.
 
יחסי הגומלין בין הקהילה ו[[עיריית חיפה]], ובפרט עם מערכת השירותים שלה, ייחודיים ומתאפיינים במערכת הסכמים שנוצרה והתגבשה במהלך השנים, ושנבדלת מיחסי העירייה עם שאר האוכלוסייה, כנובע מה'מנדט' המיוחד שחל על הדת הבהאית בחיפה. האמור כולל הקצאה שונה של משאבים ונתח שונה של פיקוח עירוני-ציבורי בכל הקשור בנעשה בתחום הגן ונספחיו, פטור מתשלום [[ארנונה]] על נכסים, לו זוכים הבהאים, צריכת [[מים]] נבדלת, וסובסידיות אחרות. הדת רואה עצמה כדת גלובלית, ואת מיקומם של מוסדותיה בחיפה שבישראל היא רואה כ"יד ההיסטוריה". ככזו, אין אנשיה מתערים או פעילים ברמות כלשהן בחייה המקומיים של העיר חיפה. מתוך עיקרון זה, נאסר על חבריה להתחבר עם מקומיים, מחשש שהדבר יסיט אותם מהמסלול של שהותם. הנושאים שבהם עוסקים הבהאים מחוץ לגבולות המתחם שלהם, הם רק אלה הקשורים לפונקציות המיידיות של דתם, והידוע בהם הוא השיפוץ הנרחב של [[המושבה הגרמנית (חיפה)|המושבה הגרמנית]], שמבחינה טופוגרפית ונופית "ממשיכה" את הגנים ועל כן שיקומה היווה חלק מפרויקט הגנים עצמם, ונעשה בשותפות מלאה של המרכז הבהאי והעירייה. לצד זאת, הבהאים רכשו ורוכשים שטחים בצידיו של הגן, ובייחוד בצדו המזרחי (הדר עליון). בשטחים אלה, בהם בנויים היום בנייני מגורים, מבקשת הקהילה הבהאית להרחיב את שטח הנוף והמתקנים שלה.
 
==מוסדות השכלה בחיפה==
==חינוך==
[[קובץ:Technion.jpg|שמאל|ממוזער|260px|המבנה הראשי של [[הטכניון]] בשנת [[1913]]. ב[[המאה ה-21|מאה ה-21]], המבנה משמש את ה[[מדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל|"מדעטק" - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל]].]]
בחיפה ניתן למצוא תמהיל של בתי ספר מוכרים (ממלכתיים, ממלכתיים דתיים, [[חינוך מיוחד]]), בתי ספר של זרם [[החינוך העצמאי]] (חינוך מוכר שאינו רשמי), בתי ספר פרטיים, עמותות לקידום למידה, מוסדות פטור ועוד. בין בתי הספר הגדולים בחיפה נמנים [[בית הספר הריאלי העברי]] ו[[מרכז חינוך ליאו בק]], של [[התנועה ליהדות מתקדמת]].
=== מוזיקה ===
[[קובץ:Haifa International Children's Theater Festival (14).JPG|250px|ממוזער|פסטיבל הצגות הילדים בתיאטרון חיפה]]
* '''[[מוזיקה קלאסית]]''' - את חיפה מייצגת בתחום המוזיקה הקלאסית [[התזמורת הסימפונית חיפה]] תחת ניהולובניהולו המוזיקלי של ה[[מנצח]] [[רועי אופנהיים]]. בנוסף, פועלים בעיר הרכבים קלאסיים נוספים כגון [[רביעיית מיתרים|רביעיית המיתרים]] "רביעיית כנרת"{{הערה|1=[http://www.habama.co.il/pages/ArtPerson.aspx?PeopleID=1983 רביעיית כנרת], באתר "[http://www.habama.co.il הבמה]", ינואר 2007{{ש}}[http://www.tivon.co.il/vault//concert9_heb.pdf רביעיית כנרת], באתר רשת המתנ"סים - [[קריית טבעון]]}} והתזמורת הסימפונית הצעירה חיפה ע"ש אליעזר החתי.
* '''[[מוזיקה חסידית]]''' - למרות היקפו הקטן של הציבור החרדי בעיר, הרי שחיפה נחשבת כמובילה מבחינת תרומתה להתפתחות המוזיקה החסידית. חצר [[סערט ויז'ניץ]] ידועה בעולם החרדי כבית יוצר למאות [[ניגונים חסידיים]] המושרים בבתים רבים. ה[[מלחין]] החסידי [[חיים בנט]], שהוציא עשרות דיסקים וחיבר מאות לחנים, מתגורר בחיפה. גם בנו, [[פייטן]] ה[[יידיש]] [[רובי בנט]], התגורר בחיפה. הזמר החסידי [[אודי אולמן]] והמלחין העובד לצדו, [[יובל סטופל]], חיים ויוצרים אף הם בעיר.
* '''[[רוק (מוזיקה)|רוק]] ו[[מטאל]]''' - כמה להקות ואמני רוק ומטאל החלו את דרכם בחיפה. אחת מהלהקות הראשונות הייתה הרכב הרוק "[[קילר הלוהטת]]" שהוקם בתחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20]] והושפע הן מה[[גלאם רוק]] הבריטי והן מה[[פאנק (Punk)|פאנק]] הבריטי. חלק משירי הלהקה הושמעו ב[[רדיו]] והפכו ללהיטים. בתחילת שנות ה-90 קמה בחיפה להקת "[[סטלה מאריס (להקה)|סטלה מאריס]]", שהטביעה את חותמה על [[הארד רוק|הרוק הכבד]] בארץ. בתחילת שנות האלפיים קמה בחיפה להקת הרוק הכבד "[[לאוד נ' קליר]]", שהופיעה ב[[פסטיבל מטאליסט]] [[2004]], ואף זכתה ללוות את הופעתו של ענק הרוק הכבד האנגלי [[פול דיאנו]] (שהופיע גם בחיפה). לא רק למטאל הפופולרי יש ייצוג בחיפה אלא גם למטאל הקיצוני: להקה הפועלת בעיר היא להקת ה[[דת' מטאל]] "[[להבות]]", שהופיעה בפסטיבל מטאליסט 2004 ו-[[2005]]. החל משנת [[1990]] מתקיימים ב[[סינמטק חיפה]] אירועי ה"רוקולנוע", אותם עורך ומנחה [[יורם מארק-רייך]], לשעבר סולן "קילר הלוהטת" וכתב [[ידיעות חיפה]] לענייני [[מוזיקה]]. במסגרת אירועי ה"רוקולנוע" מוקרנים ב[[יום שישי|ימי שישי]], אחת לחודש, [[וידאו|קליפים]] וקטעים מהופעות של להקות רוק שונות מזמנים שונים. כל ערב מתרכז בנושא אחר הקשור בתולדות הרוק, או מוקדש ללהקות ולאמנים בולטים.
 
=== בריחת אוכלוסייה ===
בחיפה קיים ניגוד-לכאורה בין היותה עיר [[אוניברסיטה|אוניברסיטאית]], בה קיימים שמונה מוסדות השכלה גבוהה, ובין העובדה שבפועל מספר רב של צעירים עוזב אותה מדי שנה בשנה. צעירים רבים מקרב דור-ההמשך מעדיפים, הן בשל שיקולי יוקר-מחייה והן של נוחות ופרנסה, להתבסס בפרוורים או לעקורלעבור אל "המרכז". על כך מצביע בין היתר מחקר שערך פרופ' ברוך קיפניס מאוניברסיטת חיפה, שהראה כי בין השנים 2001–2008 חל פיחות בכל קבוצות הגיל הצעירות בחיפה לעומת גידול בקבוצת הגיל של בני 65 ויותר, בשעה שב[[תל אביב]] נמצא גידול משמעותי בקבוצות הגיל הצעירות. העיר חיפה אינה מצליחה לגרום לצעירים המתגוררים בה בתקופת לימודיהם להישאר בה לאחריהם. סיבות עיקריות הן:
* '''תעסוקה''' - לא קיים היצע מספק של משרות עבור בוגרי שלל המוסדות להשכלה גבוהה שפועלים בעיר; הן בוגרים מקרב תושבי-העיר, והן סטודנטים שבאים מרחוק והיו מוכנים תאורטית להשתקע בה אחרי סיום לימודיהם, נאלצים לחפש לעצמם עבודה במקצועותיהם בערים אחרות. המענה שנותן [[מת"ם]] ל[[מהנדס]]ים ולמהנדסות הצעירים, מוגבל - עקב הפרץ בתעשיית ה[[היי-טק]] המצמיח עוד ועוד אנשי מקצוע צעירים ששואפים ל[[שכר]] גבוה, שאותו מציעים להם שלל פארקי-תעשייה ב[[השרון|שרון]]. יוצא מכך בין היתר, שהצעירים שכן נותרים בחיפה ומקימים בה משפחות הם בנים ובנות לאוכלוסיות מסורתיות (עולים, ערבים) שגדלו בעיר ובשונה מהאוכלוסייה המערבית אינם צופים הצלחה חברתית ותעסוקתית בגוש דן.
* '''מגורים''' - ברבעים הנחשבים כאיכותיים ישנו מחסור ב[[דירה|דירות]] המתאימות לדרישותיהם של זוגות צעירים. חרף העובדה כי בחלקים אחרים של העיר עומדות קרוב ל-20% מהדירות ריקות{{הערה|{{ynet||משרד השיכון: 30 אלף דירות בישראל עומדות ריקות|3050802|25 בפברואר 2005}}}}, הרי שדירות אלו אינן עונות לביקוש בקרב אוכלוסיית-היעד העירונית העיקרית בשל היותן ברובן מיושנות וקטנות, מצויות במבנים שבחלקם נגישות גרועה (מדרגות רבות, היעדר [[מעלית]], [[טופוגרפיה]] קשה) ואינן מתאימות לסטנדרט הבנייה העכשווי שאותו מחפשים זוגות צעירים{{הערה|1=אריק מירובסקי, [http://www.look4home.co.il/forum/viewtopic.php?t=615&sid=3c3d72e3023036dbff4d87679be0b76d דירות להשכרה: היכן התשואות הגבוהות בישראל], "TheMarker", 23 באוקטובר 2005}}. - ולעומת זאת, ביישובי הלוויין של חיפה נבנים פרויקטים של דיור המתאימים יותר לצעירים, ומחירי הדירות בהם נמוכים בהשוואה לאלו שבעיר, דבר שמהווה [[תמריץ]] נוסף לצעירים לעזוב את העיר.
321

עריכות