המשפט ביפן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הפיכת קישורים מהצורה ISBN XXX לתבנית:ISBN# |
מ ←בתי משפט: תיקון קישור |
||
שורה 26:
בערכאה הראשונה נמצאים 438 בתי משפט השלום (簡易裁判所;{{כ}} ''kani saibansho''), שבהם יושבים 806 שופטי שלום. לרוב, שופטי השלום אינם מתכננים קריירה במערכת המשפטית, ותפקיד זה מהווה קרש קפיצה לתפקידים ב[[הדיאט של יפן|דיאט]]. בתי משפט אלה, בהם יושב שופט אחד בכל משפט, עוסקים לרוב בתביעות אזרחיות שלא עולות על 1,400,000 [[ין]]{{הערה|נכון ל-1 בינואר 2012 ערכו של סכום זה ב[[שקל חדש|שקלים חדשים]] עמד על כ-70,000 ש"ח.}} ובעבירות פליליות שאינן חמורות. סמכות בתי המשפט לשלום לגזור עונשי [[מאסר]] היא מוגבלת. [[ערעור]] בתביעות אזרחיות נשלח לבתי המשפט המחוזיים, ואילו ערעור במקרים פליליים נשלח לבתי המשפט הגבוהים.
הערכאה הבאה היא בתי המשפט המחוזיים (地方裁判所;{{כ}} ''chihō saibansho''), שמספרם חמישים והם פזורים ברחבי במדינה. בתי המשפט המחוזיים הם הערכאה הראשונה במקרים של עבירות פליליות חמורות או במקרי תביעות אזרחיות העולות על 1,400,000 ין, וכמו כן גם במקרי [[שימוע]] ב[[פשיטת רגל]]. במשפטים בבתי המשפט המחוזיים יושב ברוב המקרים שופט אחד, אך במקרים מסוימים ייתכן חבר של שלושה שופטים, כתלות בחומרת העבירה. במקרי ערעור המגיע מבית משפט השלום או מ[[בית משפט
ישנם שמונה בתי משפט גבוהים (高等裁判所;{{כ}} ''Kōtō-saiban-sho'') ביפן, וכל אחד מהם משמש ערכאה גבוהה יותר עבור מספר [[מחוזות יפן|מחוזות]]. לכל בית משפט גבוה יש נשיא שנבחר על ידי הדיאט, ולרוב הוא מתכנס בהרכב של שלושה שופטים. בתי המשפט הגבוהים משמשים בתי דין לערעורים למקרים שנידונו בבית משפט מחוזי, למקרי עבירות פליליות שנידונו בבית משפט השלום ולמקרי ערעור שני של מקרים שהגיעו מבית משפט השלום. בית הדין הגבוה ל[[קניין רוחני]] מהווה חלק מבית המשפט הגבוה ב[[טוקיו]], ומטרתו להאיץ את קצב רישום ה[[פטנט]]ים במדינה, וכן להוזיל את התהליך.
שורה 32:
בראש היררכיית הרשות השופטת נמצא בית המשפט העליון (最高裁判所;{{כ}} ''Saikō saibansho''), שבו מכהנים חמישה עשר שופטים. משכנו נמצא בסמוך לבניין הדיאט. שופטי בית המשפט העליון נבחרים על ידי [[ממשלת יפן]] ובאישור הקיסר, אף על פי שמבחינה חוקתית אין בסמכותו של הקיסר לדחות את בחירת הממשלה. בקרב השופטים ישנה חלוקת-משנה לשלוש קבוצות, שבכל אחת מהן חברים חמישה שופטים ותפקידן לעיין בערעורים ולהחליט אם להביא את המקרה בפני ההרכב המלא. ערעור לבית המשפט העליון יתקבל אך ורק אם ישנה טעות בפרשנות החוקה, או אם ישנה טעות בפרשנות פסקי דין קודמים של בית המשפט העליון או של בתי הדין הגבוהים.
בנוסף לאלה, ניתן למצוא גם בתי משפט
אף על פי שביפן לא נהוגה שיטת [[חבר מושבעים]], רפורמה ברשות השופטת שנערכה ב-[[2009]] אפשרה את השתתפותם הפעילה של אזרחים במשפטים, בעיקר במשפט אזרחי, כסייעים לשופטים.
| |||