שלדג גמדי – הבדלי גרסאות

בדומה לשאר השלדגים, השלדג הגמדי [[טריטוריה (בעלי חיים)|טריטוריאלי]] למדי. הוא חייב לאכול כ-60% ממשקל גופו בכל יום, לכן השליטה ברצועת נהר או נחל חיונית בשבילו. השלדגים מתבודדים רוב השנה. הם ישנים לבדם תחת מסתור כבד. אם שלדג יכנס לטריטוריה של אחר, שני העופות יציגו עצמם מהענפים, ועשוי להתפתח ביניהם קרב, שבו כל אחד מנסה לתפוס את המקור של האחר ולהחזיקו מתחת למים. הזוגות נוצרים בסתיו, אך כל שלדג ישמור על טרטוריה נפרדת, בדרך כלל לפחות באורך של 1 ק"מ, ולא יותר מ-3.4 ק"מ. הטריטוריות לא יתמזגו עד האביב.

הזכר יוזם את החיזור. הוא רודף אחר הנקבה כשהוא קורא ללא הרף. לאחר מכן מחזר באמצעות מזון, ואז תבוא בדרך כלל ההזדווגות.

הקן נמצא בתוך מחילה, שנחפרה על ידי שני הזוויגים, בגדה נמוכה ואנכית, או לעיתים במערות מחצבה וכדומה. אורך המחילה, המסתיימת בגומחה, בדרך כלל 60 עד 90 ס"מ. גומחת הקן אינה מיושרת אבל תמולא במהרה בפסולת שאריות דגים [[צנפה|ובצנפות]]. השלדג הגמדי מטיל 5 עד 7 (יכול להגיע ל-10) ביצים לבנות וחלקות, שרוחבן 1.9 מ"מ ואורכן 2.2 מ"מ, ומשקלן בערך 4.3 גרם. כחצי ממשקל זה מהווה הקליפה. ביצה אחת או שתיים מההטלה ברוב הקנים בדרך כלל אינה בוקעת מאחר שההורים לא מסוגלים לכסות אותן. שני הזוויגים דוגרים במשך היום, אך רק הנקבה דוגרת במשך הלילה. השלדג דוגר במעין טראנס, כשהוא פונה לעבר פתח המחילה. נוהג לפלוט צנפה, ולפורר אותה במקורו. הביצים יבקעו לאחר 19–20 יום, והגוזל שבקע יישאר בקן לרוב במשך יותר מ-25 ימים. ברגע שגדלו מספיק, הגוזלים יתקרבו לפתח המחילה לשם קבלת מזון. שני גוזלים ולעיתים שלושה יגודלו בכל עונה.