ענישה גופנית בבית הספר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 2:
'''ענישה גופנית בבתי ספר''' היא מקרה פרטי של [[ענישה גופנית]] לשם השלטת [[משמעת]].
 
הענישה הגופנית ב[[בית ספר|בתי הספר]] לבשה צורות שונות ומשונותלאורך ההיסטוריה, וברוב המקרים הוטלה על [[תלמיד]]ים סוררים על ידי ה[[מורה]] או המנהל[[מנהל בית ספר]], ושימשה למטרת השלטת משמעת. השיטות הנפוצות ביותר היו הכאת התלמיד הסורר באמצעות [[סרגל]] על [[כף היד]] או הלקאתו בעזרת מקל ב[[ישבן|ישבנו]]. עד אמצע [[המאה העשרים]], ענישה גופנית בבתי ספר הייתה קיימת וחוקית כמעט בכל מדינות העולם. ענישה מסוג זה עדיין חוקית במספר מצומצם של מדינות, בהן מדינות מסוימות ב[[ארצות הברית]], [[סינגפור]], [[מלזיה]], [[קוריאה הדרומית]], וקיימת בפרקטיקה (אם כי לא מבחינה חוקית) במספר מדינות נוספות כגון [[הרפובליקה העממית של סין|סין]], [[יפן]], ורוב מדינות [[אפריקה]].
 
עד אמצע [[המאה העשרים]], ענישה גופנית בבתי ספר הייתה קיימת וחוקית כמעט בכל מדינות העולם. ענישה מסוג זה עדיין חוקית במספר מצומצם של מדינות, בהן מדינות מסוימות ב[[ארצות הברית]], [[סינגפור]], [[מלזיה]], [[קוריאה הדרומית]], וקיימת בפרקטיקה (אם כי לא מבחינה חוקית) במספר מדינות נוספות כגון [[הרפובליקה העממית של סין|סין]], [[יפן]], ורוב מדינות [[אפריקה]].
בשנת [[1982]] פסק [[בית הדין האירופי לזכויות אדם]] שענישה גופנית של תלמידים בניגוד לרצון [[הורות|הוריהם]], שהייתה נהוגה ב[[בית ספר|בתי הספר]] ב[[בריטניה]], היא הפרה של אמנת זכויות האדם ועלולה [[חינוך|לחנך]] את ה[[ילד]] בצורה מנוגדת לרצונם ו[[אמונה|אמונתם]] של הוריו.
 
בשנת [[1982]] פסק [[בית הדין האירופי לזכויות אדם]] שענישה גופנית של תלמידים בניגוד לרצון [[הורות|הוריהם]], שהייתה נהוגה ב[[בית ספר|בתי הספר]] ב[[בריטניה]], היא הפרה של אמנת [[זכויות האדם]], ועלולה [[חינוך|לחנך]] את ה[[ילד]] בצורה מנוגדת לרצונם ו[[אמונה|אמונתם]] של הוריו.
ב[[ישראל]] נהגה ענישה גופנית בבתי ספר ועוד בשנת 1985 קבעה השופטת [[דבורה ברלינר]]: "נראה לי כי יש לאפשר למורה לשמור על משמעת בכיתתו ואם הדבר כרוך במקרים נדירים במתן סטירה או אקט גופני דומה כי אז אין מקום להוקיע את המורה על כך."{{הערה|{{מעריב||לא כל סטירה של מורה לתלמיד היא עבירה|1985/09/13|00500}}}} בהמשך השתנתה המדיניות וכיום מדינת ישראל אוסרת כל ענישה גופנית של תלמידים.
 
ב[[ישראל]] נהגה ענישה גופנית בבתי ספר ועוד. בשנת 1985 קבעה השופטתשופטת בית המשפט השלום [[דבורה ברלינר]]: "נראה לי כי יש לאפשר למורה לשמור על משמעת בכיתתו ואם הדבר כרוך במקרים נדירים במתן סטירה או אקט גופני דומה כי אז אין מקום להוקיע את המורה על כך."{{הערה|{{מעריב||לא כל סטירה של מורה לתלמיד היא עבירה|1985/09/13|00500}}}} בהמשך השתנתה המדיניות, וכיום מדינת ישראל אוסרת כל ענישה גופנית של תלמידים.
 
==קישורים חיצוניים==