ההתיישבות היהודית החקלאית בדרום אוקראינה – הבדלי גרסאות

מחוז חרסון בדרום-מזרח אוקראינה היה המחוז הראשון שאליו הורשו יהודים להגר לצורך הקמת יישובים חקלאיים. כדי לעודד את היהודים להסכים להצטרף ליוזמת הצאר הבטיחו להם פקידיו נחלת קרקע, הלוואה כספית, פטור ממסים לתקופה מסוימת, וגם דחייה ארוכה מגיוס לצבא. לרוב מומשו ההבטחות באופן חלקי או לא מומשו כלל. הדרך של המתיישבים החדשים הייתה לא פשוטה. הם נסעו בעגלות רתומות לסוסים ממחוזות [[מוהילב (מחוז)|מוגילב]] ו[[ויטבסק (מחוז)|ויטבסק]] (ידוע על משפחות שהגיעו מהעיר [[נוול]]) שב[[בלארוס]], בצפון [[תחום המושב]]. הנסיעה בעגלות, לאורך נהר ה[[דנייפר]], ארכה אז ארבעה ואף חמישה חודשים. בדרך אנשים חלו, חלקם נפטרו, אבל אחרים לא התייאשו מהחלום להגיע לאדמה שתהיה שלהם, אף שבדרך המפרכת איבדו את מרבית חסכונותיהם.