צדק מאחה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת עותר ומשיב |
כפית אלסטית (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
בתחילת 2015 הקל [[בית המשפט העליון]] באופן חריג בעונש של אדם שעבר תהליך שיקומי מוצלח שכלל תהליך של צדק מאחה{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=15007790.a06|סוג=ע"פ|עותר=פלוני|משיב=מדינת ישראל}}}}.
== עקרונות הגישה ==
גישת "הצדק המאחה" שונה מהתפיסות המקובלות, שלפיהן מטרת ה"[[צדק (מוסר)|צדק]]" היא הענשתו של מבצע העבירה על ידי ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]]. על פי הצדק המאחה, השואב את ערכיו מתחום ה[[גישור]], כמו גם ממסורות יישוב סכסוכים של עמים ילידיים כמו ה[[מאורים]] ב[[ניו זילנד]], ה[[אבוריג'ינים]] ב[[אוסטרליה]] והאמריקנים הילידיים, פגיעה במבצע העבירה אינה תמיד יעילה לחברה ולקרבן העבירה כאחד. לעומת זאת, התמודדות של העבריין עם מעשיו, קבלת אחריות מצדו, גינוי מצדו של העבירה שביצע ושל הפגיעה באדם אחר, בקשת
טענה רווחת בקרב תאורטיקנים של צדק מאחה היא שהקורבן, שהוא שותף מלא בתהליך הצדק המאחה, ושהתהליך כולו מתבצע בהסכמתו המלאה, יוצא נשכר מתהליך זה שכן צרכיו ורצונותיו זוכים להתייחסות וסיכוייו להשתקם ולחזור לתפקוד מלא גם הם גבוהים.
שורה 9:
צדק מאחה מכיר בכך שלקורבן, למשפחתו ולחברי הקהילה אינטרסים במקרה בהקשר של התהליך והתוצאות{{הערה|1=Eric Luna, ''In Support of Restorative Justice'', in ''Criminal Law Conversations'' (Paul Robinson, Stephen Garvey & Kimberly Ferzan, eds.) (Oxford University Press 2009).}}.
בישראל פועלות מספר תוכניות המושתתות על גישת הצדק המאחה. התוכנית הוותיקה והרחבה ביותר היא תוכנית קד"ם לנוער עובר חוק, שמנוהלת על ידי [[שירות המבחן לנוער]] ומופעלת על ידי "[[עמותת קד"ם]] - ילדים ונוער". במסגרת התוכנית מופעלים מאות תהליכי קד"ם (קבוצות דיון משפחתיות) בשנה, כחלופה יעילה להליך הפלילי הפורמלי עבור בני נוער מבצעי עבירות. התהליך המותנה בקבלת אחריות על ידי הפוגע וכפוף להסכמת הנפגע.
אחת התוכניות הוותיקות להליכי צדק מאחה למבוגרים היא תוכנית צדק מאחה של "מוזאיקה - המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה". התוכנית פועלת על פי מודל של היוועדות בה מעורבים: פוגע, נפגע, תומכיהם ונציגי קהילה. מתוך הנחה שמהמעשה הפלילי מושפעים בנוסף לפוגע ולנפגע גם הקהילה שיכולה לפעול ליישוב הסכסוך ולסייע לצדדים המעורבים. התוכנית פועלת בשיתוף עם גורמי החוק השונים.
שורה 15:
משנת 2004 פועלת בשירות המבחן למבוגרים תוכנית גפ"ן (גישור פוגע נפגע) המקיימת דיאלוגים של צדק מאחה בין עובר חוק לבין נפגע העבירה. ככל תוכניות הצדק המאחה, גם כאן מותנית כניסת הפוגע לתוכנית בקבלת אחריות מצידו, ובהסכמת הנפגע. תוכנית גפ"ן פועלת בתוך ההליך הפלילי, כאשר הסכם איחוי הפגיעות - במידה שנחתם - מוצג בפני השופט בסיום התהליך. השופט בוחר אם לתת להסכם משקל בשיקוליו לגזר הדין ואיזה משקל לתת לו.
== ראו גם ==
שורה 29:
== קישורים חיצוניים ==
*[http://betsedek.org.il תוכנית "בצדק"]
* הרצאה בווידאו: [http://tv.social.org.il/social/2015/01/19/imprisonment-eti-rahamim אתי רחמים מנהלת פורום צדק מאחה], אתר הטלוויזיה החברתית▼
*[http://www.rpil.co.il/wp1/ המרכז הישראלי לגישות מאחות]
▲*
* אלון נוימן, [http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=703 צדק מאחה: סקירת תאוריות ויישומים], פורטל "[[פסיכולוגיה עברית]]"
* [http://www.justice.gov.il/MOJHeb/Gishor/Subjects/ZedekMeacheBethumHaplili/Shiluv.htm שילוב גישת הצדק המאחה במערכת המשפט הפלילי], אתר המרכז לגישור, משרד המשפטים
שורה 35 ⟵ 37:
* [http://mosaica-gishur.org.il/%D7%A6%D7%93%D7%A7-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%94/ מוזאיקה] - המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה
* [http://www.rpil.co.il/wp1/ המרכז הישראלי לגישות מאחות] - עמותה המקדמת שיח מאחה ויישומי צדק מאחה בישראל
*{{וואלה!|גלי גינת|יש דרך להשיג צדק עם פושעים, והיא לא עוברת בכלא|2875400|23 ביולי 2015}} {{סרטונים}}
*תום גל, [http://politicallycorret.co.il/restorative-justice-gender-crimes/ האם צדק מאחה מציע פתרון לנפגעות תקיפות מיניות ואלימות מגדרית?] באתר [http://politicallycorret.co.il פוליטיקלי קוראת], 8 במרץ 2018▼
▲תום גל, [http://politicallycorret.co.il/restorative-justice-gender-crimes/ האם צדק מאחה מציע פתרון לנפגעות תקיפות מיניות ואלימות מגדרית?] באתר [http://politicallycorret.co.il פוליטיקלי קוראת], 8 במרץ 2018
==הערות שוליים==
| |||