בדואים בישראל – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Badawit naqib.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נער בדואי בנגב]]

[[קובץ:Bedouin man serving tea.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בדואי מוזג תה לאורחים במוזיאון לתרבות הבדואים שב[[מרכז ג'ו אלון]]]]

 

ה[[בדואים]] מהווים כ-3.5% מאוכלוסיית ישראל.{{הערה|שם=הכנסת|[http://www.knesset.gov.il/lexicon/heb/bedouim.htm הבדואים במדינת ישראל], באתר [[הכנסת]]}}

בשנת [[1951]] נמנו בנגב 12,740 בדואים, רובם ממטה [[תיאהא]]. באותה שנה, עם החלת [[הממשל הצבאי על ערביי ישראל|הממשל הצבאי]] על כל [[ערבים|ערביי]] [[ישראל]], אולצו הבדואים לפנות את האדמות בנגב בהן שהו מחוץ ל[[אזור הסייג]] - המשולש שבין [[דימונה]], [[ערד]] ו[[באר שבע]]. בשנת [[1954]] הסתיים תהליך הנפקת [[תעודת זהות (ישראל)|תעודות הזהות]] לבדואים ופחתה ההסתננות הבלתי חוקית לנגב.{{הערה|[[חנינא פורת]], "[http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/10/15.pdf מהלכי מדינת ישראל וחלופות השמאל לפתרון שאלת הבדווים בנגב 1960-1953]"}} בשנת 1960 נמנו בדרום 17,800 בדואים ובשנת 1969 נמנו 25,320.{{הערה|שם=ישראל 2007–2020, עמ' 68|יבגניה ביסטרוב, ארנון סופר, '''ישראל 2007–2020: על דמוגרפיה וצפיפות''', [[קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה]], [[אוניברסיטת חיפה]], דצמבר 2007; עמ' 68.}} מחשש לתפיסת מקומות עבודה של עולים חדשים ומפני עבודה חקלאית של בדואים במושבים שהוקמו בנגב המערבי שתפריע להכשרתם של המתיישבים בחקלאות הגביל הממשל הצבאי את אפשרויות התעסוקה של הבדואים מחוץ לאזור הסייג באמצעות קיצוב של מספר רישיונות העבודה שניתנו לחודש בלבד. מעסיקים שביקשו עובדים בדואים עקב מחסור בכח אדם (למשל בסלילת כבישים ובכריית [[זרחה|פוספטים]]) פנו לממשל הצבאי שהפנה את הבקשה לאחד השייח'ים. הגבלות אלה הביאו לכך שעד שנת 1958 הועסקו בממוצע פחות מ-100 מתוך כ 2,850 הגברים הכשירים לעבודה מחוץ לאזור הסייג. שיעור העובדים עלה החל משנת 1959 בשל מחסור עונתי בפועלי קטיף בענפי ההדרים וה[[כותנה]].{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=עמנואל מרקס|שם=בדווי הנגב בשנות השישים. בתוך: ארץ הנגב, אדם ומדבר|מו"ל=משרד הבטחון|שנת הוצאה=1979|עמ=639-640|פרק=|כרך=ב}}}}

[[קובץ:Negev Camel Race.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מרוץ גמלים בדואי מסורתי שנערך בפסטיבל בדואי בצפון הנגב, סמוך ל[[ערד]]. 2005]]

 

לאחר סיום הממשל הצבאי בשנת [[1966]], החלה המדינה בבנייה של עיירות קבע ובעידוד התושבים לעבור אליהן. במקביל, ניסו המדינה מצד אחד והבדואים מצד שני להביא לרישום הקרקע על שמם על ידי [[רישום זכויות במקרקעין בישראל|תביעות בעלות]] ותביעות-נגד. מצב זה נמשך עד לשנת [[1974]], אז החליטה המדינה לחתור להסכם פשרה עם הבדואים. ניסיונות הפשרה לא צלחו. במקביל נמשך גם המאבק המשפטי, למרות החלטה [[תקדים|תקדימית]] של השופט חלימה, שקבע כי לבדואי, מעצם הגדרתו, לא יכולה להיות זיקה לאדמה.

מספר תהליכים מקבילים גרמו לירידת ההכנסות מחקלאות:

* ירידה כלל עולמית בהכנסות מחקלאות. שיטות ייצור חדשות הגדילו את הייצור העולמי במידה ניכרת וגרמו לעודפי [[היצע]], שבתורם גרמו לירידת מחירי התוצרים החקלאיים. כתוצאה מכך הצטמצמו הכנסותיהם של אוכלוסיות שהמשיכו לעסוק בחקלאות בשיטות לא-ממוכנות.

* איבוד של שטחי מרעה לצאן - הפיכתם שטחים אלו ל[[שטח אש|שטחי אש]] ולפיתוח עירוני והתיישבותי בדרום.

 

כיום רק אחוזים בודדים מתוך הבדואים שחיים בישראל בוחרים לשרת בצה"ל.{{הערה|{{ynet|[[יואב זיתון]]|בין צה"ל לאיסלאם: שיפור תנאים לבדואים|4156573|4 בדצמבר 2011}}}}

 

 

הגיוס בקרב בני העדה שנוי מאוד במחלוקת. בעקבות פריצת [[האינתיפאדה השנייה]], תחושת ה[[אפליה]] של רבים במגזר והתחזקות [[התנועה האיסלאמית בישראל|התנועה האיסלאמית]] בקרב התושבים, נרשמה ירידה באחוז המתגייסים הבדואים.{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|מספר הבדווים המתגייסים לצה"ל ירד ביותר מחצי|1.709309|14 ביוני 2001}}}} עם זאת מאז 2002 הסתמנה מגמת עלייה בשיעור המתגייסים, והתייצבה על כ-300–400 חיילים בדואים בשנה. בשנת [[2004]] שירתו בצה"ל כ-1000 בדואים, רבים מהם בשירות קבע.{{הערה|[[שלמה סבירסקי]] ויעל חסון, [http://www.adva.org/uploaded/bedouimreport.pdf אזרחים שקופים], ספטמבר 2005, באתר [[מרכז אדוה]] (מידע על שוויון גיליון מספר 14 - ספטמבר 2005)}} כמו כן נרשם מקרה ראשון של גיוס אישה בדואית [[אמירה אל הייב]] מהצפון, שהתגייסה ל[[מג"ב]], וכן גיוס של בדואים בודדים ל[[עתודה אקדמית|עתודה האקדמית]].

* אורן יפתחאל, א. אמארה ו[[אסמאעיל אבו סעד|א. אבו סעד]] (עורכים), '''(אי)צדק ילידי – זכויות, מרחב ופוליטיזציה של הבדווים''', קאמברידג': הוצאת הרווארד (אנגלית) 2013

*[[זאב זיוון]], [https://shimur.org/product/יחסי-יהודים-ובדווים-בשנות-הארבעים-והח/ '''יחסי יהודים ובדווים בשנות ה-40 וה-50 בנגב'''], הוצאת מרכז הנגב לפיתוח אזורי, [[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]], מכון קק"ל לתולדות הציונות וההתיישבות 2017

* אליעד וינשל, '''והנגב לא ישקוט - סוגיית הבדואים בנגב, בין פתרון אזרחי לסכסוך לאומי''', [[ידיעות ספרים]], 2018.