כלכלת חינוך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏לקריאה נוספת: נושא בדיון
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 16:
 
==השפעות על הפרודוקטיביות==
בכלכלה, השפעת ההון האנושי על ההכנסה נאמדת כמשמעותית למדי. לדוגמה 65% מהשכר ששולם במדינות המפותחות הוא תשלומים להון אנושי ואילו רק 35% לכוח עבודה גולמי{{מקור}}. הפרודוקטיביות הגבוהה יותר של עובדים משכילים היא אחד הגורמים המסבירים את התוצר הגבוה יותר, ולכן ההכנסות הגבוהות במדינות המפותחות. מתאם חזק בין התמ"ג לבין החינוך ניכר בבירור בקרב מדינות העולם. עם זאת, פחות ברור כמה מהתמ"ג הגבוה מוסבר על ידי החינוך. אחרי הכל, ייתכן גם כי מדינות עשירות יכולות להרשות לעצמן להשקיעה בהשכלה יותר ממדינות עניות.
 
כדי להבדיל בין החלק מהתמ"ג המוסבר על ידי חינוך ומסיבות אחרות, חישב וויל כמה ניתן לצפות שהתמ"ג של כל מדינה יהיה גבוה יותר על סמך הנתונים על השכלה ממוצעת. חישוב זה מבוסס על החישובים של הול וג'ונס על התשואה על החינוך. לפי החישוב של וויל מתקבל כי החינוך מסביר חלק מהשינויים בגובה התוצר, אך לא את כולו, כלומר מלבד חינוך יש גורמים משמעותיים נוספים שמשפיעים על גובה התמ"ג.
שורה 22:
לבסוף, יש לשקול את הנושא של השפעות חיצוניות. בדרך כלל, כאשר מדברים על השפעות חיצוניות, אנו חושבים על ההשפעות השליליות של הפעילות הכלכלית, שאינן נכללות במחירי השוק, כגון זיהום. אלה הן השפעות חיצוניות שליליות. עם זאת, ישנן גם השפעות חיצוניות חיוביות - כלומר, השפעות חיוביות של מה יכול להועיל מבלי לשלם על זה. החינוך גורר השפעות חיוביות חשובות. לדוגמה רכישת השכלה של אדם אחד מעלה לא רק את תפוקתו האישית, אלא גם את תפוקת הסובבים אותו. עובדים משכילים יכולים להביא טכנולוגיות חדשות, שיטות ומידע לשיקול דעתם של אחרים. הם יכולים ללמד אחרים כיצד לפעול ולשמש כדוגמה.
 
השפעות חיוביות מחינוך והשכלה הן הסבר אחד מדוע הממשלות מעורבות בחינוך. אילו אנשים יצטרכו לממן חינוך בכוחות עצמם, הם לא היו לוקחים בחשבון את מלוא התועלת החברתית של החינוך - כלומר את העלייה בתפוקה ובשכר של אחרים, ולכן הסכום שהם יבחרו להשקיעה בחינוך והשכלה יהיה נמוך יותר מהאופטימום החברתי.
 
== לקריאה נוספת ==