איציק מאנגר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 25:
ב"[[שירי המגילה|מגילה לידער]]" (שירי המגילה), שאותם פרסם בוורשה שנה לאחר מכן, שילב דמויות מ[[מגילת אסתר]] עם דמויות ומאורעות מהווי החיים של היהודים בתחילת [[המאה ה-20]]. שירים אלו החיו את מסורת ה"[[פורים שפיל]]" (חגיגות [[פורים]] שבהן הוצגה מגילת אסתר; הם הומחזו ב-[[1965]] כ[[מחזמר]] בשם "[[המגילה]]"). ספרו ה[[סאטירה|סאטירי]] "דאָס בוך פון גן-עדן" ([[סיפור גן-העדן]]) עמד על תפיסת [[גן עדן]] אצל היהודים אל מול הווי החיים הקשה שלהם בעיירות.{{הערה|{{אוניברסיטת חיפה|תמר אייל|תשתיות פולקלוריות בפרוזה של איציק מאנגר - פנטסיה ועדות|589944|2009}}.}} בשנת [[1942]] הוציא לאור בלונדון את ספרו "וואָלקענס איבערן דאַך" (עננים מעל הגג), שבו נדפס גם שירו הידוע [[אויפן וועג שטייט א בוים|"אויפֿן וועג שטייט אַ בוים" (על הדרך עץ עומד)]], שהתפרסם בלחנו של [[פיליפ לסקובסקי]], וכן שיר הקינה [[תחת חורבות פולין|"אונטער די חורבות" (תחת החורבות)]], שהתפרסם בלחנו של [[שאול ברזובסקי]]. בשנת [[1951]] איגד לראשונה את כל שירי התנ"ך שלו, "מדרש איציק", שראה אור ב[[פריז]]. בשנת [[1952]] הוציא לאור בניו יורק את ספר שיריו המקובצים "ליד און באלאדע" (שיר ובלדה).
 
ב-[[1939]] נמלט מפני [[גרמניה הנאצית|הנאצים]] ל[[פריז]], שם ניסה לפלס את דרכו ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] בלא הצלחה, ולאחר טלטולים רבים עלה בידו להגיע ל[[לונדון]] ולאחר מכן, בשנת [[1951]], השתקע ב[[ניו יורק]]. הוא ביקר ב[[ישראל]] לראשונה כאורח לרגל [[תערוכתחגיגות העשור למדינת ישראל|חגיגות העשור]],{{הערה|{{דבר||איציק מאנגר – בארץ|1958%/05/14|00610}}}} ובשנת [[1966]] [[עלייה לישראל|עלה לישראל]] כשהוא כבר חולה, ונפטרבשנת ב[[גדרה]]1968 לאחרהוענק מחלה ממושכת ב-21 בפברוארלו [[1969פרס פיכמן]].{{הערה|{{על המשמר||מתמרדכי איציק מאנגרחלמיש|1969/02/21|00115}}פרס נקברפיכמן ב[[ביתלאיציק העלמיןמאנגר נחלת יצחק]], בהלוויה שבה השתתפו אלפיםוי.{{הערה|{{מעריב||אלפים השתתפוהורוביץ בהלוויה- שלשלמות המשוררעממית איציקופשטות מאנגרגאונית|19691968/0206/2428|0020500613}}.}} הותיר אחריו את רעייתו גניה.
 
לאחר מחלה ממושכת נפטר ב[[גדרה]] ב-21 בפברואר [[1969]].{{הערה|{{על המשמר||מת איציק מאנגר|1969/02/21|00115}} נקבר ב[[בית העלמין נחלת יצחק]], בהלוויה שבה השתתפו אלפים.{{הערה|{{מעריב||אלפים השתתפו בהלוויה של המשורר איציק מאנגר|1969/02/24|00205}}.}} הותיר אחריו את רעייתו גניה.
בסוף שנת [[1968]], חודשים ספורים לפני מותו, נוסד [[פרס ספרותי]] על שמו: [[פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש]], שחולק משנת [[1969]] ועד [[1999]].
 
בסוף שנת [[1968]], חודשים ספורים לפני מותו, נוסד [[פרס ספרותי]] על שמו: [[פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש]],{{הערה|{{למרחב||פרס איציק מאנגר|1968/11/01|01219}}}} שחולק משנת [[1969]] ועד [[1999]].
 
ארכיון איציק מנגר מופקד במחלקת הארכיונים ב[[ספרייה לאומית|ספרייה הלאומית]] בירושלים.{{הערה|[http://primo.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=NNL_ARCHIVE_AL002620674&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL ארכיון איציק מנגר] באתר [[הספרייה הלאומית]]}}
שורה 65 ⟵ 67:
* '''משירי טוס הזהב''' (בתרגומו של [[יעקב אורלנד]]), כרמל, 1995.
* '''מבחר שירים''' (בתרגומו של [[נתן יונתן]]), כתר, 1986.
* '''[[סיפור גן-העדן]]''' (בתרגומו של [[קלמן אהרון ברתיני|ק. א. ברתיני]]), עם עובד, 1982.{{הערה|מעריב|יוסף פרידלנדר|המדרש של מאנגר|1982/10/22|03202}}}}
* '''לבנה אדמה על גג מכסיף'''‬, [[המנורה (הוצאת ספרים)|המנורה]], 1975.
* '''שירים ובלדות''' (בתרגומו של [[בנימין טנא]]), [[על המשמר]], 1969.
שורה 117 ⟵ 119:
[[קטגוריה:סופרים כותבי יידיש]]
[[קטגוריה:יהודים מבוקובינה]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות נחלת יצחק]]
[[קטגוריה:אישים שעל שמם פרס ספרותי]]
[[קטגוריה:זוכי פרס פיכמן]]
[[קטגוריה:עולים בשנות ה-1960]]
[[קטגוריה:ישראלים ממוצא יהודי-רומני]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1901]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1969]]
[[קטגוריה:גדרה: אישים הקבורים בבית הקברות נחלת יצחק]]
[[קטגוריה:ישראלים ממוצא יהודי-רומני]]