איציק מאנגר – הבדלי גרסאות

ב"[[שירי המגילה|מגילה לידער]]" (שירי המגילה), שאותם פרסם בוורשה שנה לאחר מכן, שילב דמויות מ[[מגילת אסתר]] עם דמויות ומאורעות מהווי החיים של היהודים בתחילת [[המאה ה-20]]. שירים אלו החיו את מסורת ה"[[פורים שפיל]]" (חגיגות [[פורים]] שבהן הוצגה מגילת אסתר; הם הומחזו ב-[[1965]] כ[[מחזמר]] בשם "[[המגילה]]"). ספרו ה[[סאטירה|סאטירי]] "דאָס בוך פון גן-עדן" ([[סיפור גן-העדן]]) עמד על תפיסת [[גן עדן]] אצל היהודים אל מול הווי החיים הקשה שלהם בעיירות.{{הערה|{{אוניברסיטת חיפה|תמר אייל|תשתיות פולקלוריות בפרוזה של איציק מאנגר - פנטסיה ועדות|589944|2009}}.}} בשנת [[1942]] הוציא לאור בלונדון את ספרו "וואָלקענס איבערן דאַך" (עננים מעל הגג), שבו נדפס גם שירו הידוע [[אויפן וועג שטייט א בוים|"אויפֿן וועג שטייט אַ בוים" (על הדרך עץ עומד)]], שהתפרסם בלחנו של [[פיליפ לסקובסקי]], וכן שיר הקינה [[תחת חורבות פולין|"אונטער די חורבות" (תחת החורבות)]], שהתפרסם בלחנו של [[שאול ברזובסקי]]. בשנת [[1951]] איגד לראשונה את כל שירי התנ"ך שלו, "מדרש איציק", שראה אור ב[[פריז]]. בשנת [[1952]] הוציא לאור בניו יורק את ספר שיריו המקובצים "ליד און באלאדע" (שיר ובלדה).

 

 

לאחר מחלה ממושכת נפטר ב[[גדרה]] ב-21 בפברואר [[1969]].{{הערה|{{על המשמר||מת איציק מאנגר|1969/02/21|00115}} נקבר ב[[בית העלמין נחלת יצחק]], בהלוויה שבה השתתפו אלפים.{{הערה|{{מעריב||אלפים השתתפו בהלוויה של המשורר איציק מאנגר|1969/02/24|00205}}.}} הותיר אחריו את רעייתו גניה.