אידנא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים, הגהה
שורה 3:
| סוג יישוב = עיר
| שם בשפת המקור = إذنا
| תמונה =
| מדינה = הרשות הפלסטינית
| ראש העיר = מחמוד סלימיה
| מושל =
| נפות במחוז =
| ערים במחוז =
| שטח = 25.5
| גובה =
| תאריך ייסוד =
| אוכלוסייה = 19,012
| שנת אוכלוסייה = 2007
| מטרופולין =
| שנת מטרופולין =
| צפיפות =
| שנת צפיפות =
| אזור זמן = +2
| אתר אינטרנט =
| מפה = {{מיקום מפורט בישראל|שם=אידנא|רוחב=31.5584|אורך= 34.976153|כותרת=לא}}
| סטטיסטיקות =
| סוג יחידה שלטונית ראשונה = [[נפות הרשות הפלסטינית|נפה]]
| יחידה שלטונית ראשונה = [[חברון (נפה)|חברון]]
}}
 
'''אִדְנָא''' (ב[[ערבית]]: '''إذنا''') היא עיירה [[הרשות הפלסטינית|פלסטינית]] בנפת [[חברון]], שב[[הרשותשברשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]], הסמוכה לעיירה [[תרקומיא]] ולמחסום תרקומיא. נכון לשנת [[2007]] חיו בה כ-20,000 תושבים. כל תושבי העיירה הם [[מוסלמים]]. העיירה שוכנת ב[[שטח A]].
 
אידנא שוכנת במערב [[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]], 13 ק"מ מערבית ל[[חברון]], בסמוך ל[[הקו הירוק|קו הירוק]] בצד הפלסטיני. העיירה צופה על [[כביש 35]] (כביש קריית גת-חברון) שמהווה גם את הכניסה הראשית אליה, וממנה גם נוף לכל אורך [[שפלת יהודה]] ו[[מישור החוף הדרומי]]. דרומית לה נמצאת [[חורבת אל כום|חורבת אלכום]], מזרחית לה [[התנחלות|היישובים]] [[אדורה]] ו[[תלם]], וצפון-מזרחית לה [[תרקומיא]].
שורה 33:
היישוב נזכר לראשונה בתחילת המאה ה-4 לספירה, ב[[אונומסטיקון]] של [[אוסביוס]], כאחד היישובים ה[[יהודים|יהודיים]] ב[[הר חברון]], בשם: '''Iedna''', תוך שמצוין כי הוא שוכן בסמוך ל[[אבן מיל|אבן המיל]] השישית בדרך מ[[בית גוברין (עיר קדומה)|בית גוברין]] ל[[חברון]] (תואם בדיוק למיקומו של הכפר בימינו).
 
בצפון הכפר מצוי [[תל]] גדול, בשטח 30-4030–40 [[דונם]], עם חרסים החל מ[[תקופת הברזל|התקופה הישראלית]], ואשר בו נמצאו מטבעות קדומים רבים{{הערה|'''מדריך ישראל - אנציקלופדיה שימושית לידיעת הארץ''', כרך יהודה, 251.}}.
 
יש שהציעו{{מקור}} לזהות את המקום עם העיר ה[[מקרא|מקראית]]ית [[דנה (עיר מקראית)|דַנָּה]] הנזכרת ב[[ספר יהושע]] ברשימת ערי [[הר חברון]]{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|טו|מט}}.}}{{הערה|'''אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו''', כרך ג', עמ' 685.}}.
 
במאה ה-13 צורף הכפר ל[[ווקף]] של [[חברון]] בידי הסולטאן ה[[ממלוכים|ממלוכי]] [[ביברס]], ובמהלך המאה ה-19 נהרס כתוצאה ממלחמות [[שבטי קייס וימן]]{{הערה|'''מדריך ישראל - אנציקלופדיה שימושית לידיעת הארץ''', כרך יהודה, 251.}}.