איציק מאנגר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 28:
ב-[[1939]] נמלט מפני [[גרמניה הנאצית|הנאצים]] ל[[פריז]], שם ניסה לפלס את דרכו ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] בלא הצלחה, ולאחר טלטולים רבים עלה בידו להגיע ל[[לונדון]] ולאחר מכן, בשנת [[1951]], השתקע ב[[ניו יורק]]. הוא ביקר ב[[ישראל]] לראשונה כאורח לרגל [[חגיגות העשור למדינת ישראל|חגיגות העשור]],{{הערה|{{דבר||איציק מאנגר – בארץ|1958/05/14|00610}}}} ובשנת [[1966]] [[עלייה לישראל|עלה לישראל]] כשהוא כבר חולה, בשנת 1968 הוענק לו [[פרס פיכמן]].{{הערה|{{על המשמר|מרדכי חלמיש|פרס פיכמן לאיציק מאנגר וי. הורוביץ - שלמות עממית ופשטות גאונית|1968/06/28|00613}}}}
 
לאחר מחלה ממושכת נפטר ב[[גדרה]] ב-21 בפברואר [[1969]].{{הערה|{{על המשמר||מת איציק מאנגר|1969/02/21|00115}}}} הוא נקבר ב[[בית העלמין נחלת יצחק]], בהלוויה שבה השתתפו אלפים.{{הערה|{{מעריב||אלפים השתתפו בהלוויה של המשורר איציק מאנגר|1969/02/24|00205}}.}} הותיר אחריו את רעייתו גניה.
 
בסוף שנת [[1968]], חודשים ספורים לפני מותו, נוסד [[פרס ספרותי]] על שמו: [[פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש]],{{הערה|{{למרחב||פרס איציק מאנגר|1968/11/01|01219}}}} שחולק משנת [[1969]] ועד [[1999]]. בשנת 1999 הוענק הפרס ל[[חוה אלברשטיין]], שהלחינה ושרה אחדים משיריו של מאנגר.{{הערה|{{הו!|חוה אלברשטיין|תכף אשוב - שני קטעי זיכרונות|016-218-221|מרץ 2018}}}}