איציק מאנגר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 16:
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח ל[[ממלכת רומניה|רומניה]], ל[[יאשי]], שם התאחד עם משפחתו. ב-[[1918]] התחיל לכתוב [[שירה]] ב[[יידיש]], שהושפעה מהשירה ה[[ספרות גרמנית|גרמנית]] (מבחינת פורמולות, [[מצלול (ספרות)|מצלול]] ו[[אורתוגרפיה]]), ויצר קשר עם אישים משכבת ה[[בילדונג|אינטליגנציה]] [[יידישיזם|דוברת היידיש]] כמו [[יעקב שטרנברג]]. הוא התגייס ל[[צבא רומניה]], ולאחר שסיים לשרת בצ'רנוביץ, חי מספר חודשים בבירה [[בוקרשט]] ואחר-כך שב ל[[יאשי]]. החל לנהל חיים [[בוהמה|בוהמיים]]. כתב בעיתונות היומית היידית בצ'רנוביץ, ובשנת [[1921]] הופיע שירו הראשון, 'מיידל פארטרעט' בכתב העת "קולטור" של [[אליעזר שטיינבארג]]. התפרנס ממתן הרצאות במסגרת ארגון התרבות היהודי ברומניה (שדאג לשיבוץ של אינטלקטואלים להרצאות בערים ובמיוחד בעיירות); בין הנושאים שהרבה להרצות עליהם: 'מוות, לילה ושיגעון'; [[אברהם גולדפאדן|גולדפאדן]]; ו'ה[[בלדה]]'. עדויות מהרצאותיו מלמדות על כך שמאנגר היה מרצה כריזמטי ואהוד למדי, בעל זיכרון פנומנלי, שסחף את קהלו.
 
[[קובץ:Czernowitz Conference anniversary 1928.png|250px300px|ממוזער|שמאל|כנס צ'רנוביץ' 1928. איציקיושבים, מאנגרמימין יושבלשמאל: קיצוני[[ישראל משמאלרובין-רבקאי|ישראל רובין]], [[זלמן רייזן]], [[נח פרילוצקי]], איציק מאנגר]]
ב-[[1928]] ביקר לראשונה ב[[ורשה|וורשה]] בירת [[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]], שהייתה בזמנו מרכז חיי תרבות היידיש ב[[מזרח אירופה]]. ב-[[1931]] הוא נישא לאשתו הראשונה וחזר לצ'רנוביץ, ולאחר פרידתם ב-[[1932]] שב לוורשה, שהפכה למרכז פעילותו עד שאולץ לעזוב את פולין ב-1938 בעקבות שלילת אזרחותו הרומנית. ב-[[1933]] החל לחיות עם [[רחל אוירבך]], ולראשונה התגורר בדירה משלו.