אלן ג'יי לרנר – הבדלי גרסאות

הלהיט הראשון של השניים היה "בריגדון" (1947), פנטזיה רומנטית שמקום התרחשותה הוא כפר [[סקוטלנד|סקוטי]] מסתורי. ה[[במאי]] היה [[רוברט לואיס]]. לאחר "בריגדון",בשנת [[1951]], בא "צבע את הקרון שלך", שנושאו [[בהלה לזהב|הבהלה לזהב]] והצלחתו נפלה מזו של קודמו.

 

 

ב-[[1956]] הסירו לרנר ולאו את הלוט מעל [[גבירתי הנאווה (מחזמר)|גבירתי הנאוה]]. השלמת "גבירתי הנאווה" נמשכה זמן רב ולרנר היה להוט לחזור לכתיבה. ברטון ליין ולרנר עבדו על מחזמר שנושאו הוא "אבנר הקטן" ( Li'l Abner). הזכויות ל[[פיגמליון]] היו בידי [[גבריאל פסקל]], ומלחינים אחרים כבר ניסו את מזלם בהפיכתו למחזמר ונכשלו. הראשונים לנסות היו [[ארתור שוורץ]] ו[[הווארד דיטץ]], ובעקבותיהם [[ריצ'רד רוג'רס (מלחין)|ריצ'רד רוג'רס]] ו[[אוסקר המרשטיין]], אך הם אמרו נואש והמרשטיין אמר ללרנר "לפיגמליון אין עלילה משנית". העיבוד של לרנר ולאו ל"פיגמליון" של [[ג'ורג' ברנרד שו]] שימר את הפרשנות החברתית של שו והוסיף שירים מתאימים לדמויות של '''הנרי היגינס''' ו'''לייזה דוליטל''', בגילומם, במקור, של [[רקס הריסון]] ו[[ג'ולי אנדרוז]]. המחזמר שבר את שיאי המכירות ב[[ניו יורק]] וב[[לונדון]]. גרסת הקולנוע, בשנת [[1964]], גרפה שמונה פרסי אוסקר, בהם "הסרט הטוב ביותר" וה"שחקן הטוב ביותר" לרקס הריסון.