מיתולוגיה מסופוטמית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
קישור פנימי
שורה 8:
הבבלים היו [[אנימיזם|אנימיסטים]] למחצה, שהאמינו שיש ניצוץ חיים קדוש בכוכבים ובגרמי השמיים האחרים. הם גם האמינו באינספור רוחות ושדים. האלים הקדמוניים ביותר של התרבות המסופוטמית היו בעלי מאפיינים אנימיסטיים. [[נינורתה]], למשל, אל ה[[רעם]] השומרי תואר כ[[אריה]] מכונף ענק ששאגותיו נשמעות ברחבי הארץ בזמן הסופות. עם התפתחות החברה והתרבות, עברו האלים השומריים תהליך של [[אנתרופומורפיזציה]] ולבשו אט אט דמות בני אדם. הם נותקו בהדרגה מן הטבע והפכו ליותר מבוססי תרבות וציויליזציה. נינורתה, אל הרעם, הפך גם לאל מלחמה ולאל סערות אביב, המסייעות לפריון לאדמה. כלומר, התווספו לו תכונות של ציוויליזציה אנושית: מלחמה ועיבוד אדמה.
 
פרשת הבריאה במיתולוגיה המסופוטומית נקראת [[אנומה אליש]]. היא מספרת כיצד נוצר העולם ממי התהום המתוקים ומי המים המלוחים, איך התגבשו סדרי עולם, וכיצד נברא האדם. פרשת אנומה אליש מזכירה במקומות מסוימים את פרשת [[בראשית]]. במיתולוגיה המסופוטמית יש גם [[מיתוסים של מבול#במיתולוגיה המסופוטמית|מיתוס מבול]], העתיק ביותר המוכר מבין מיתוסים רבים של מבול בתרבויות העולם.
 
==אלים==