הסזון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←"הסזון הקטן": תיקנתי דקדוק תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
←ההשלכות על השיח והמבנה הפוליטי במדינת ישראל: מוסיף המשפט אינו זוכר מהיכן לקח זאת |
||
שורה 54:
==ההשלכות על השיח והמבנה הפוליטי במדינת ישראל==
תקופת הסזון נחשבת לאחד מרגעי המשבר הגדולים של היישוב העברי, שהעמידה אותו על סף מלחמת אחים. ניתן להסתכל על תקופת הסזון גם כצעד מכריע בביסוס מעמדה של הנהלת הסוכנות היהודית כמנהיגות היחידה של היישוב היהודי בארץ ישראל. חלק מהחוקרים סבורים כי מעמד הבכורה של הסוכנות, ובן-גוריון כמנהיגה, איפשר את קום מדינת ישראל ללא מאבק פנימי אלים בין הפלגים השונים ביישוב העברי - שלב שמאפיין הקמת מדינות רבות.
עם זאת, תקופת הסזון השאירה את רישומה על השיח ומערך הכוחות הפוליטי במדינת ישראל גם עשרות שנים לאחר סיומה, ויש הקושרים בינה לבין המתח בין מפלגת [[תנועת החרות|חרות]] למפלגת [[מפא"י]], ובמיוחד בין מנהיגי המפלגות - בגין ובן-גוריון. המתח התבטא לא אחת כאשר בן-גוריון היה מכנה בנאומיו בכנסת את בגין "חבר הכנסת היושב לימינו של חבר הכנסת [[יוחנן בדר|בדר]]", ובקביעתו של בן-גוריון לגבי השותפות האפשריות לקואליציה: "[[בלי חרות ומק"י]]".
| |||