הבדלים בין גרסאות בדף "פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה"

מ
אין תקציר עריכה
מ (שינוי שמות מבלבלים בתבנית:תפקיד מנהיג. ראו שיחת תבנית:תפקיד מנהיג (תג))
מ
|יורש העצר=
|בת זוג=[[אליזבת, נסיכת בוואריה]] ("סיסי")}}
'''פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה''' ([[18 באוגוסט]] [[1830]] – [[21 בנובמבר]] [[1916]]), קיסר [[האימפריה האוסטרית|אוסטריה]], מלך [[בוהמיה]] ([[1848]]–[[1916]]) ומלך [[הונגריה]] ([[1867]]–[[1916]]) לבית [[הבסבורג]]. נחשב לאחד המנהיגים הבולטים של אירופה ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], והיה אהוד מאוד על עמי האימפריה שבראשה עמד. בתחילת דרכו הייתה מדיניותו נוקשה יותר, ובהמשכה התמתנה בהדרגה והייתה ל[[ליברליזם|ליברלית]] יותר, בעקבות תבוסותיו והתקוממויות [[לאומנות|לאומניות]] בממלכתו. כך למשל הנהיג מעמד שווה ל[[הונגריה]] ול[[אוסטריה]], בהופכו את הקיסרות מ"הקיסרות האוסטרית" ל"[[הקיסרות האוסטרו-הונגרית|קיסרות אוסטרו-הונגרית]]". תחת שלטונו הפכה [[וינה]] למרכז תרבות בינלאומי חשוב ומשפיע. לאחר מותו החלה הקיסרות להתפורר. תקופת מלכותו בת 68 השנים הייתה השלישית באורכה בהיסטוריה של אירופה עד זמנו, לאחר [[לואי הארבעה עשר]] מלך [[צרפת]] ו[[יוהאן השני, נסיך ליכטנשטיין]].
 
==חייו==
===לפני המינוי לקיסר===
[[קובץ:Sophiebayern franzjoseph.jpg|ממוזער|150px|פרנץ יוזף ואמו, [[סופי, נסיכת בוואריה|סופי]], בינקותו]]
פרנץ יוזף נולד בשנת [[1830]] ב[[וינה|ווינה]] כבנם הבכור של [[פרנץ קרל, ארכידוכס אוסטריה]], ו[[סופי, נסיכת בוואריה]]. היות שאביו, אחיו הצעיר של הקיסר המכהן [[פרדיננד הראשון, קיסר אוסטריה|פרדיננד הראשון]] חשוך הילדים, ויתר על מקומו כ[[יורש עצר|יורש העצר]] של אחיו הבכור, הקפידה אמו להכשיר את פרנץ לתפקיד הקיסר תחת אביו כבר מגיל צעיר.בשנת [[1843]], בעודו בן 13, החל פרנץ יוזף במשרת קולונל בצבא האוסטרי. מאותה נקודה והלאה השתנה אופי מלבושו, וגם לאחר שעזב את הצבא נהג ללבוש מדים של קצין זוטר בכל מהלך חייו.
 
בשנת [[1843]], בעודו בן 13, החל פרנץ יוזף במשרת קולונל בצבא האוסטרי. מאותה נקודה והלאה השתנה אופי מלבושו, וגם לאחר שעזב את הצבא נהג ללבוש מדים של קצין זוטר בכל מהלך חייו.
 
ב-[[6 באפריל]] [[1848]], כחודש לאחר תחילת אירועי [[אביב העמים]], מונה פרנץ יוזף לתפקיד מושל [[בוהמיה]], אלא שמעולם לא שימש בתפקיד, ובמקום זאת נשלח לחזית ב[[איטליה]]. את הקרב הראשון בחייו חווה ב-[[5 במאי]] ב[[סנטה לוצ'יה]] שבאיטליה, תחת פיקודו של הגנרל הנודע [[יוזף רדצקי פון רדץ]].
 
באותו חודש עברה משפחת המלוכה האוסטרית מווינה הסוערת בעקבות אירועי [[אביב העמים]] ל[[אינסברוק]] שב[[טירול|חבל טירול]], וזאת כדי לשמור על ביטחונה האישי. באמצע יוני הצטרף אליהם פרנץ יוזף. באינסברוק פגש לראשונה את [[בת דוד]]תו [[אליזבת, נסיכת בוואריה]] (המכונה "סיסי"), והיא בת 10. לימים, בשנת [[1854]], נישא לה כשהייתה בת 16.
 
בעקבות ניצחון האוסטרים בסוף יולי על האיטלקים ב[[קרב קוסטוצה]], במהלך המאבקים הראשונים ל[[איחוד איטליה]], חשה משפחת המלוכה בטוחה לשוב לווינה, ופרנץ יוזף שב איתם. אך כעבור חודשים אחדים הייתה וינה שוב לזירת תסיסה ליברלית, והמשפחה המלכותית נאלצה לעזוב אותה שוב, הפעם ל[[אולמיץ]] שב[[מורביה]].
 
בעקבות ניצחון האוסטרים בסוף יולי על האיטלקים ב[[קרב קוסטוצה]], במהלך המאבקים הראשונים ל[[איחוד איטליה]], חשה משפחת המלוכה בטוחה לשוב לווינה, ופרנץ יוזף שב איתם. אך כעבור חודשים אחדים הייתה וינה שוב לזירת תסיסה ליברלית, והמשפחה המלכותית נאלצה לעזוב אותה שוב, הפעם ל[[אולמיץ]] שב[[מורביה]]. ב-[[2 בדצמבר]] [[1848]], עם שוך מהפכות [[אביב העמים]] הליברליות, נאלץ הקיסר פרדיננד הראשון לוותר על כסאו, וכך הוכתר פרנץ לקיסר והוא בן 18, בשם "פרנץ יוזף הראשון".
 
===תחילת הכהונה===
[[קובץ:Franzjosef.jpg|ממוזער|150px|פרנץ יוזף כקיסר צעיר בתחילת דרכו]]
בשנת [[1849]], כבר בתחילת דרכו, הצליח כבר בסוף הקיץ לדכא ביד רמה את [[המרד ההונגרי של 1848|המרד הלאומני שפרץ בהונגריה]], בסיועה של [[רוסיה]]. כניצול של המרד בהונגריה, התקומם [[קרלו אלברטו, מלך סרדיניה]] כנגד פרנץ יוזף בעיצומו של המרד בהונגריה. פרנץ יוזף הביס את מלך סרדיניה תוך זמן קצר, ב-[[23 במרץ]], בקרב [[נובארה]]. ב-[[9 באוגוסט]] אולץ מלך [[סרדיניה]] לחתום על הסכם כניעה ולפרוש מתפקידו.
 
לאחר שדוכאו המרידות ושב הסדר לקיסרותו, קבע פרנץ יוזף מערכת ממשל חדשה, בהדרכתו של שר הפנים [[אלכסנדר באך]], אשר ביטלה את החוקה של קודמו, זו שנקבעה בלחץ מרידות אביב העמים. על פי שיטת הממשל החדשה הונהגה הקיסרות באופן ריכוזי, תוך כדי דיכוי התקוממויות לאומניות. בנוסף לכך, מינה פרנץ יוזף קנצלר (ראש ממשלה) חדש, הנסיך [[פליקס פון שוורצנברג]].
 
תחת הדרכתו של שוורצנברג הצליחה אוסטריה לסכל בשנים שלאחר מאורעות 1848–1849 את מזימתהתכניתה של פרוסיה להקים פדרציה גרמנית חדשה, ולהוציא ממנה את אוסטריה. מכל מקום, לאחר מותו הפתאומי של שוורצנברג בשנת [[1852]], לא נמצא מחליף ראוי ומשרת הקנצלר נלקחה בידי הקיסר פרנץ יוזף עצמו. כעשר שנים לאחר מכן, אוסטריה אכן סולקה מן הברית הגרמנית.
 
===ניסיון ההתנקשות===
לאחר שניצל פרנץ יוזף, החליט אחיו, [[מקסימיליאן הראשון, קיסר מקסיקו]], להקים את כנסיית [[ווטיבקירכה]] במקום האירוע כאות תודה והוקרה.
 
ליבני עצמו הובל למשפט, שם נגזר עליו [[עונש מוות|דין מוות]] בעוון ניסיון להריגת הקיסר.
 
===ריכוך המדיניות והשנים המאוחרות===
בשנת [[1854]] נישא לבת דודתו [[אליזבת, נסיכת בוואריה]], בתה הצעירה של אחות אמו [[לודוביקה, נסיכת בוואריה]], ובעלה [[מקסימיליאן יוזף, דוכס בבוואריה]]. אליזבת, שנודעה בכינויה "סיסי". על ילדיהם ועל הטרגדיות אותן חוו במהלך חייהם, ראו בפסקה "משפחתו".
 
בשנתהחל משנת [[1859]] מיתן פרנץ יוזף מעט את מדיניותו הנוקשה, בעקבות תבוסתו ל[[נפוליאון השלישי]] ו[[ממלכת סרדיניה]], בה איבד את כל נחלותיה של אוסטריה ב[[איטליה]]. בשנת [[1866]] סולקה אוסטריה מ[[הקונפדרציה הגרמנית]] לאחר תבוסתה ל[[פרוסיה]] ב[[מלחמת אוסטריה-פרוסיה]] על ההגמוניה ב[[גרמניה]]. מאז נקט במדיניות ליברלית יותר, וב-[[1867]] נענה להתקוממותם של ההונגרים, ו[[הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867|צירף אותם כחברים שווים בממלכתו]], וכך למעשה יצר את [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]], אשר הוסיפה להתקיים עד סוף [[מלחמת העולם הראשונה]].
 
בין החודשים אוקטובר ודצמבר של שנת [[1869]] ביקר הקיסר במזרח התיכון לרגל פתיחת [[תעלת סואץ]]. במסעו ביקר ב[[איסטנבול]] שב[[טורקיה]], ב[[מצרים]] וב[[ארץ ישראל]]. ב-[[9 בנובמבר]] הגיע ל[[ירושלים בתקופה העות'מאנית|ירושלים]], שם התקבל באהדה רבה על ידי הקהילה ה[[יהודים|יהודית]]. היה זה ביקור ראשון של שליט נוצרי בירושלים מזה 600 שנה. לקראת ביקורו הושלמה סלילת [[כביש 1|הדרך מיפו לירושלים]] שהחלה בשנת [[1867]]. במהלך ביקורו חנך את [[האכסניה האוסטרית (ירושלים)|האכסניה האוסטרית]] ב[[הרובע המוסלמי|רובע המוסלמי]] ואף התארח בה. כמו כן הרים בביקורו זה תרומה נכבדה לבניין כנסיות [[נצרות קתולית|קתוליות]] בירושלים. הוא תרם סכומי כסף ניכרים לבניית המנזר הפרנציסקני [[מנזר סן סלוודור|סן סלוודור]] ול[[הפטריארכיה הלטינית|פטריארכיה הלטינית]] ב[[הרובע הנוצרי|רובע הנוצרי]]. לצד תרומות אלו תרם פרנץ יוזף כסף רב גם להשלמת הבנייה ב[[בית הכנסת תפארת ישראל]] ב[[הרובע היהודי|רובע היהודי]].
|}
 
בתם הבכורה [[סופיה, ארכידוכסית אוסטריה|סופי]] נפטרה בשנת [[1857]] בעודה בת שנתיים, ובנם רודולף התאבד בשנת [[1889]] בעיירה [[מאיירלינג]], יחד עם חברתו הצעירה [[מרי וטסרה]]{{הערה|1=[[אורי קציר]], [http://www.aplaton.co.il/story?id=223&NewOnly=1&LastView=2007-05-13%2017:33:31?ID=695 "הנסיך שהתבקש לנקות את הרובע"], על הטרגדיה במאיירלינג, בבלוג "אפלטון"}}. אליזבת עצמה נפלה קורבן להתנקשותו של האנרכיסט האיטלקי [[לואיג'י לוקני]] בשנת [[1898]] ב[[ז'נבה]], [[שווייץ|שוויץ]]. פרנץ יוזף, שמעולם לא התאושש ממותה, נהג לומר פעמים רבות לחבריו "לעולם לא תדעו עד כמה היא הייתה חשובה בשבילי".
 
לאחר מותה של אליזבת קיים פרנץ יוזף מערכת יחסים ארוכה עם שחקנית התיאטרון המפורסמת [[קתרינה שראט]], שהייתה צעירה ממנו ב-20 שנה, והקים למענה את "וילת שראט" בעיירה [[באד אישל]], בה הוכרזה [[מלחמת העולם הראשונה]] בשנת [[1914]]. יש הטוענים, בעיקר מצד משפחתו של פרנץ, שהקשר לא היה רומנטי, אלא שהקיסר היה זקוק למישהו שיתמוך בו נפשית.