סרטן המעי הגס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏טיפול תרופתי בסרטן המעי הגס: רווח אחרי נקודה, replaced: ם.ממצ ← ם. ממצ
שורה 55:
'''סיגמואידוסקופיה'''- בדיקה המסוגלת לאבחן 80%-70% ממקרי סרטן המעי הגס. היא פשוטה יותר מקולונוסקופיה בהכנה אליה בכך שהיא דורשת שימוש בכדורים משלשלים ובחוקן בלבד, עם זאת הבדיקה בודקת רק את 60 הס"מ האחרונים של המעי.
'''חוקן בריום עם קונטרסט כפול'''- כמעט לא בשימוש. בעבר זו הייתה הבדיקה השכיחה ביותר- למעשה, לא רואים את המעי הגס עצמו אלא את החלל שבתוכו; במקרה שיש גידול, ניתן לראות פגם במילוי, הוא נראה כמו "ליבת תפוח" (apple core) כתוצאה מההיצרות של הגידול.
'''[[קולונוסקופיה וירטואלית]]'''- מדובר באותה הכנה כמו קולונסקופיה- משלשלים ודיאטה. הבדיקה טובה לצורך סקירה בלבד כי לא ניתן לקחת ביופסיות, ואם יש חשד גבוה לפוליפ ממאיר יש לערוך קולונוסקופיה רגילה. חיסרון נוסף הוא בקרינה (CT). היתרון הוא בכך שיש גם CT של הבטן עם ממצאים מחוץ למעיים עצמם.
'''US טרנס רקטלי'''- ניתן לזהות גידול, חדירה שלו, ובלוטות לימפה. הבדיקה אורכת כרבע שעה.
'''MRI'''- הבדיקה המדויקת והאמינה ביותר, מבחינת אנטומיה של המעי הגס ועומק החדירה של הגידול- החיסרון בה הוא עלותה הגבוהה.