רמב"ם – הבדלי גרסאות

| שם בשפת המקור = משה בן מימון, موسى بن ميمون

רבי '''משה בן מימוּן''' ([[ערבית]]נולד: موسى بن ميمون; [[1138]] – [[13 בדצמבר]] [[1204ד'תתצ"ח]], [[ד'תתצ"ח1138]]{{הערה|ויש אומרים [[י"ד בניסן]] [[ד'תתצ"ה]], [[1135]]. ראו [[#לידתו|להלן]] ובדברי שילת שם.}}, –נפטר: [[כ' בטבת]] [[ד'תתקס"ה]], [[13 בדצמבר]] [[1204]]; מכונה גם ב[[ראשי תיבות]] '''רמב"ם''', ב[[ערבית]] מוכר כ'''מוסא בן מימון''' או כ'''אבן עבד אללה''', ובלשונות אירופה כ'''מיימונידס''') היה מגדולי ה[[פוסק]]ים בכל הדורות, מחשובי ה[[פילוסוף|פילוסופים]] ב[[ימי הביניים]], [[איש אשכולות]], [[מדען]], [[רופא]], [[חוקר]] ומנהיג. אחד האישים החשובים והנערצים ביותר ב[[יהדות]]. עליו נאמר "מ[[משה]] עד {{מונחון|משה|הרמב"ם}} לא קם כמשה"{{הערה|לרשימת מקורות הפתגם ראו: אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא, עמודים 606–610. המקור הראשון הוא כנראה רבי [[יצחק אבן לטיף]] (נפטר בערך [[ה'נ']]) בסוף הקדמתו ל"שער השמים" (כ"י מינכן 46, דף 17 ע"א)}} והוא הוכתר בכינוי "הנשר הגדול" (בגימטריה: רבנו משה). הרמב"ם החזיק במשנה [[רציונליזם|רציונליסטית]] מובהקת שבאה לידי ביטוי בכתביו. הוא הוכר כפילוסוף וכרופא גם בתרבות הערבית והאירופית.