מוזיאון לח"י – הבדלי גרסאות

 

== היסטוריה ==

 

 

בשנת [[1953]] הוצב [[שלט הנצחה]] ליאיר על הבית,{{הערה|{{מעריב||שלט-זכרון ליאיר על הבית בו נרצח|1953/02/11|00324}}.}} ובסוף 1963 שכרה{{הערה|שם=הצופה64}} או רכשה{{הערה|{{חרות|יהודית וינקלר|גבורי האתמול מתייחדים בבית בו נפל מחולל לח"י|1964/02/10|00200}}}} האגודה להנצחת חללי הלח"י את הדירה בתרומתם של [[ראובן גרינברג (לח"י)|ראובן גרינברג]] ו[[יהודה הררי]] מרינבורג{{הערה|שם=חרותנרכש|{{חרות||הבית בו נרצה יאיר ייהפך לארכיון לח"י|1964/03/19|00215}}}} ובדירה הריקה הציבה פינת זיכרון ליאיר. משנת 1964 הייתה הדירה פתוחה למבקרים ביום הזיכרון ליאיר בכ"ה שבט{{הערה|שם=הצופה64|{{הצופה||אזכרה לא. שטרן|1964/02/10|00416}}}}{{הערה|{{הצופה||אזכרה ל"יאיר" אברהם שטרן הי"ד|1966/02/15|00432}}{{ש}}{{מעריב||25 שנה לנפילת יאיר|1967/02/05|00708}}{{ש}}{{מעריב|יוסף אחימאיר|במלאת 30 שנה לרצח: מאות על קברו של יאיר|1972/02/11|00500}}}}. בתחילת 1964 נרכש כל הבניין על ידי יהודה להמן עבור הלאגודה{{הערה|שם=חרותנרכש}}. בינואר [[1965]] יצאה האגודה במסע לגיוס כספים כדי לפנות את דיירי הבניין ולהקים בבית מוזיאון{{הערה|{{חרות|דן מירקין|בית הרצח יהפוך למוזיאון|1965/01/28|00203}}}}. במודעה שפרסמו כתבו: "אין לנו קרנות, ואין לנו קרדיט, זולת זה שבלבות העם. לחמנו לא כמפלגה, אלא כשליחי העם. אל העם הזה, ולא אל המפלגות והקרנות, אנו פונים היום ומבקשים שיעזור לנו לממן את רכישת הבית, שיהיה מיועד לעם{{הערה|{{מעריב||ברחוב מזרחי ב'|1965/01/31|02201}}}}. באותו זמן שונה שם הרחוב ל"אברהם שטרן" ופורסם שהבית נרכש ב-40 אלף לירות אך דרושים עוד כרבע מליון ל"י כדי לפנות את דייריו ולהכשירו למוזיאון{{הערה|{{למרחב||רחוב ע"ש שטרן בתל אביב|1965/01/28|00527}}}}.

 

 

== המוזיאון ==