תנ"ך – הבדלי גרסאות

המילה תנ"ך מייצגת ב[[ראשי תיבות]] את שלושת חלקיו: [[תורה]], [[נביאים]] ו[[כתובים]]. שני החלקים האחרונים שלו, נביאים וכתובים ידועים ב[[ראשי התיבות]] נ"ך. לעיתים מכונה התנ"ך בשמות אחרים כגון: "ספר הספרים", "ספרים", "כתבי הקודש", "כ"ד הספרים" (משום שיש 24 ספרים בתנ"ך, וב[[גימטריה]] כ"ד). ב[[לשון המשנה|לשון חז"ל]] התנ"ך נקרא "מקרא" (אז לא היו בשימוש רווח ראשי תיבות) וכמו שכתוב למשל ב[[פרקי אבות]].{{הערה|{{משנה|אבות|ה|כא}}.}}: "בן חמש למקרא...". כך גם בתיאור בקיאותו הרבה של רבן [[יוחנן בן זכאי]] ([[נשיא הסנהדרין]] בזמן [[חורבן בית שני]] ואחריו) נאמר שהוא היה בקי, בין השאר, במקרא{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|קלד|א}}.}}

* '''תורה:''' בתנ"ך עצמו מופיעים שמות שונים לציון הספרים המקודשים, כגון: "תורה", "תורת-אלהים", "ספר הברית", ובימי [[עזרא הסופר|עזרא]] ו[[נחמיה]] "ספר תורת משה אשר צווה ה' את ישראל". בשמות אלו הכוונה בעיקר לכתבי התנ"ך המוקדמים יותר שלפי [[המסורה]] "נתחברו על ידי משה מפי הגבורה" המקובצים בשם "'''[[תורה]]'''".

* '''כתובים:''' הקובץ השלישי, האחרון מבין הקבצים שנקבעו כחלק מהתנ"ך, מכיל תכנים לימודיים: "ספרי חכמה", שירים וקינות מסוגים שונים ומתקופות שונות, וגם דברי ימי העם וחזון לאחרית הימים (דברי הימים, דניאל, ועוד). בתחילה לא התייחסו אליהם כאל קבוצה מיוחדת של ספרי קודש והם כונו "יתר הספרים"{{הערה|[[בן סירא]] בהקדמה לתרגום משלי,{{הבהרה|בן סירא לא כתב תרגום למשלי, יש כאן הפניה הזויה}}.}} רק בתלמוד הספרים מופיעים כקבוצה מסודרת בשם שנשאר עד היום "'''[[כתובים]]'''".