אמיצה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
שורה 40:
מאוחר יותר, אלינור נוזפת במרידה לגבי העתיד שלה ואי הציות שלה לכללים, אך מרידה נותנת בתחושת כעס וייאוש וללא תובנות אמיתיות. מרידה קורעת את "בד השושלת" של המשפחה, שמציג את עץ המשפחה, והקרע נוצר בדיוק בינה לבין אמהּ, כסימן לנתק. מרידה בורחת ומגיעה ל[[יער]]. ביער, היא רואה את "אורות התעתועים", והם מובילים אותה לצריף של [[מכשפה]] זקנה שמתחזה למוכרת גלופות עץ. האישה הזקנה מנסה להכחיש שהיא מכשפה, אבל אחרי כמה שכנועים של מרידה, המכשפה מסכימה לתת לה [[כישוף]] ש"ישנה את אמהּ" (כמו שמרידה ביקשה). המכשפה מביאה למרידה עוגה ומבטיחה שאם אמהּ תאכל את העוגה, היא תשתנה.
 
מרידה חוזרת לטירה ונותנת לאלינור את העוגה, אבל במקום לשנות את דעתה על ה[[נישואין]] - כפי שמרידה קיוותה - המלכה הופכת לדוב שחור גדול. אלינור אמנם נותרת מודעת לסביבתה ומתנהגת כמו בת אדם, אך מרידה שמבינהמבינה שהיאשטעתה טעתה, והכישוף החמיר מצליחהומצליחה בעזרת אחיה להבריח את אמהּ מהלוחמים במקום ואביה, ששונא דובים מאז התקרית עם הדוב שלקח ממנו את רגלו. מרידה ואלינור מוצאות את הצריף של המכשפה אך הצריף ריק, מלבד סימן שהשאירה לה המכשפה לפיו הכישוף יהיה קבוע, אלא אם כן הן יבטלו אותו לפני ה[[זריחה]] השנייה מהטלתו. כמו כן, היא מותירה הערה חידתית לפיה ניתן לבטל את הכישוף רק אם מרידה "תתקן את הקשר אשר נקרע על ידי [[גאווה]]".
 
מרידה ואלינור מתקרבות כשהן מחפשות מזון, ומרידה מתחילה להצטער על כך שהיא הלכה למכשפה. השתיים רואות את "אורות התעתועים" והם מובילים אותן לחורבות עתיקות. שם הן נתקלות בדוב שטרף את רגלו של פרגוס. הן מגלות שהדוב היה פעם נסיך, שנהפך לדוב לכל ימי חייו מאותה סיבה שאלינור הפכה לדוב - הוא רצה למרוד ולהרוס את המורשת, והלך למכשפה בבקשה שתהפוך אותו לדוב. הן מגלות שהוא גם חתך את בד (סלע) השושלת של משפחתו, כפי שעשתה מרידה. מרידה נודרת לאמהּ שלא תיתן לה להיות חיה פראית כל חייה כמו הנסיך, והיא מבינה שהדרך להחזיר את אמה כמו שהייתה היא לחבר את הבד שנקרע.