הר הבית – הבדלי גרסאות

 

===התקופה העות'מאנית===

ירושלים, והר הבית בכללה [[ירושלים בתקופה העות'מאנית|עברה לשליטת האימפריה העות'מאנית]] והסולטאן [[סלים הראשון]] בשנת [[1517]], ללא זעזועים רבים.

 

===תקופת המנדט===

[[קובץ:Temple 1880.jpg|270px|ממוזער|שמאל|הר הבית בשנת 1880 לערך]]

[[קובץ:The Temple Mount, aerial view 1938.jpg|שמאל|ממוזער|270px|הר הבית, תצלום אווירי משנת 1938]]

עם [[המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה|הכיבוש הבריטי של ארץ ישראל]] ו[[כיבוש ירושלים בידי הבריטים|ירושלים בכללה]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]] עברה השליטה בהר למדינה נוצרית, לראשונה מאז [[ממלכת ירושלים|התקופה הצלבנית]]. בתקופה זו, על רקע [[הצהרת בלפור]] והעליות ה[[ציונות|ציוניות]], התפתחה [[התנועה הלאומית הפלסטינית]], שבהשפעתו ובהשראתו של [[המופתי של ירושלים]], חאג' [[אמין אל-חוסייני]], קיבלה צביון דתי גובר והולך. המופתי הפך את הר הבית לאחד הסמלים העיקריים של הלאומנות הפלסטינית, ובנאומיו המשלהבים תיאר פעמים רבות כוונה ציונית להשתלט על הר הבית. [[דרשת יום השישי|דרשות יום השישי]] במסגדי הר הבית הפכו לזירה מרכזית להסתה ולליבוי יצרים דתיים, שהתפתחו להתארגנות פוליטית למאבק נגד [[המנדט הבריטי|השלטון הבריטי]] והישוב הציוני, ותרמו לגיבוש הזהות הלאומית הפלסטינית. עם זאת המופתי לא הכחיש את עובדת היות הר הבית בעבר מקום בית המקדש היהודי.

 

[[מהומות הר הבית (1990)|ב-1990 התחוללו מהומות]] של מפגינים מוסלמים במתחם שהובילו להרג 17 פלסטינים מירי שוטרי [[משטרת ישראל]]. בתקופת כהונתו הראשונה של [[בנימין נתניהו]] כראש ממשלה, בשנת [[1996]], הובילה פתיחת פתח מ[[מנהרת הכותל]] לרובע המוסלמי, לפריצת [[מהומות מנהרת הכותל]]. העילה הפלסטינית הרשמית לפרוץ [[האינתיפאדה השנייה]] הייתה ביקור [[אריאל שרון]] בהר הבית בקיץ [[2000]]{{הערה|{{נענע10|רביב דרוקר|מאחורי הקלעים של האינתיפאדה השנייה: אנשי שרון וראשי מערכת הביטחון מדברים|957761|11 בפברואר 2013||news}}}}, אף כי נטען כנגדה כי המהומות תוכננו מראש{{הערה|1=מתוך דברי עימאד אל פלוג'י, שר פלסטיני: "מי שחושב שהאינתיפאדה פרצה בגלל ביקורו הנתעב של שרון במסגד אל-אקצא טועה... האינתיפאדה תוכננה מראש". {{NFC|ד"ר קנת לוין|אהוד ברק והתמוטטות פנטזיית אוסלו|003-D-48368-00|26 במאי 2010}}, News1. [http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=107345_memri&act=show&dbid=articles&dataid=335 שר ברש"פ: האינתיפאדה תוכננה כששב ערפאת מקמפ-דייוויד] באתר המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון.}}{{הערה|1=[http://www.ujc.org/content_display.html?ArticleID=9744 Pa Minister: Intifada Was Planned From The Day Arafat Returned From Camp David], UJC|שמאל=כן}}{{הערה|1=[http://jcpa.org.il/Templates/showpage.asp?FID=711&DBID=1&LNGID=2&TMID=99&IID=24665 עדות נוספת לאחריות הישירה של ערפאת לפרוץ האינתיפאדה השנייה] ב"בלוג הפורום האסטרטגי" באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.}}{{הערה|1={{סרטונים}} {{נענע10||סוהא ערפאת מודה: בעלי תיכנן את אינתיפאדת אל-אקצא|947517|28 בדצמבר 2012||news}}}}. מכל מקום, אחרי הביקור החלו [[מהומות הר הבית (2000)]], בהן נהרגו 4 פלסטינים בהר הבית, ו-3 נוספים ב[[מזרח ירושלים]], מה שגרם להתדרדרות שהובילה לגל הפגנות נרחב ברחבי יהודה ושומרון, ול[[אירועי אוקטובר 2000]], גל הפגנות נרחב בקרב ערביי ישראל. בהמשך החל גל פיגועי ההתאבדות של ה[[אינתיפאדה]] השנייה, אשר [[הרשות הפלסטינית]] שעמדה מאחוריו, כינתה בשם "אינתיפאדת אל-אקצא", על שם המסגד בהר הבית.

 

בתחילת [[המאה ה-21]] הושמעו תלונות רבות מצד היהודים על הבנייה והחפירות שמבצע הווקף תחת הר הבית{{הערה|{{nrg|דליה מזורי|חשיפה: אוצרות הר הבית מוטלים בתלי אשפה|424/279|24 בדצמבר 2012|1|2}}}}, ומנגד גם תלונות מצד המוסלמים על החפירות הארכאולוגיות שמבצעת ישראל בסביבות ההר. בשנת 1988 פתח הוואקף בעבודות להקמת מסגד תת-קרקעי בתוך אורוות שלמה שבהר הבית והוגשה עתירה לבג"ץ מטעם תנועת נאמני הר הבית שביקשה לצוות על הרשויות לאכוף את חוקי הבנייה בהר. השופטים [[אהרון ברק]], [[מנחם אלון]] ו[[גבריאל בך]] דנו בסוגיה ואף ביקרו בהר הבית אך דחו את העתירה לאחר שרשויות החוק החלו לטפל בנושא{{הערה|1='''הר המריבה''' נדב שרגאי, הוצאת כתר, 1995, עמ' 305}}. [[ארכאולוג]]ים ישראליים שבראשם [[אילת מזר]] העריכו שבמסגרת העבודות בהר הושמדו ממצאים ארכאולוגים יהודיים ואחרים מתקופות קדומות. בגילוי-דעת שהתפרסם בסוף [[2001]] הזהירו אישי ציבור רבים (ובהם הסופרים [[עמוס עוז]], [[ס. יזהר]], [[א. ב. יהושע]] ו[[נשיא בית המשפט העליון]] לשעבר, [[מאיר שמגר]]), מפני הריסת ומחיקת העבר היהודי של הר הבית. בעקבות המחאה הציבורית הוקם "[[הוועד למניעת הרס עתיקות בהר הבית]]". במקביל, החלו הארכאולוגים [[יצחק דבירה]] ו[[גבריאל ברקאי]] ב[[פרויקט סינון עפר הר הבית|פרויקט סינון העפר]] שהושלך בעת עבודות הבנייה בהר. הסינון מתבצע ב[[מצפה המשואות]] ומשתף מתנדבים רבים ביניהם [[תנועת נוער|תנועות נוער]] ותלמידים מרחבי הארץ. התגלו ממצאים רבים מתקופות שונות כאשר הבולט שבהם הוא [[חותם|בולה]] עם כתובת עברית מימי הבית הראשון.

 

==== סיבות פוליטיות ואסטרטגיות ====

[[התקופה הערבית הקדומה בארץ ישראל]] שהיא כחלק מגלי הכיבוש ה[[ערבי]], יצרה ישות מדינית המכונה 'האימפריה המוסלמית' שיצאה מ[[חצי האי ערב]] והגיעה בתחילת [[המאה ה-7]] ל[[ארץ ישראל]]. האימפריה הייתה רצופה בשינויים פוליטיים ולא הייתה אחידות שלטונית כפי שיש באימפריה, להלן מספר סברות, כגון: