עטלפים אוכלי חרקים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←חושים: תיקון קישור |
הרחבה - הוספת פסקה בנושא: ציד מזון וחרקים קטנים באמצעות הד (מחקר ישראלי וחרקים קטנים שאינם נקלטים בתדר העל-קולי) , עריכה - חלוקת פסקה ארוכה לשתיים קצרות. |
||
שורה 16:
==חושים==
החוש החשוב ביותר של בעטלפים הוא חוש ההתמצאות המתבסס על הפקת [[קול|גלי קול]] ב[[תדר (קול)|תדר]]ים על-קוליים. כושרם לעבד את המידע המצוי בגלים המוחזרים מהעצמים בסביבה (כמו משך ההחזרה, צורת ה[[גל]] המוחזר והפרשי מופע) מאפשר להם להתחמק ממכשולים במסלול מעופם, לגלות, ואף להתביית, על טרף המצוי בשדה הקלט שלהם, כולל מרחקו מהם ושינויים במיקומו עקב תנועה או ניסיון הימלטות.
יכולת [[איכון באמצעות הד]] ([[:en:Animal_echolocation|echolocation]]) שלהם מפותחת במידה מספקת כדי להקנות להם "תמונה מרחבית" ב[[רזולוציה|כושר הפרדה]] גבוה מאוד. בנוסף לחלק ממיני העטלפים יש קרומי עור על [[אף|אפם]] ו[[אוזן|אוזניהם]] ([[עלה אפי]] ו"צפירים"), שמשפרים את יכולת השמעת הקולות וקליטת ההד. עם זאת ראייתם ירודה בהרבה מראיית [[עטלפי הפירות]] מאחר שהם פעילים בעיקר בלילה וישנים בימים. חוש הריח והטעם שלהם ירוד אף הוא. '''ציד מזון וחרקים קטנים באמצעות הפקת גלי קול בתדר על-קולי'''
יש לציין שמבחינה פיזיקלית, חרקים קטנים ששטח הפנים שלהם לא גדול מספיק כדי להחזיר הד משמעותי - לא אמורים להיקלט בחושיהם של העטלפים. למרות זאת, בבדיקות [[דנ"א]] של גופות עטלפים נמצא כי הם מצליחים לצוד גם חרקים קטנים כמו [[יתושים]]. כיצד עשו זאת אם לא הצליחו לקלוט מהם הדים? הדבר נותר בגדר תעלומה עד לפרסומו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://lbscience.org/2019/12/13/%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9c-%d7%90%d7%97%d7%93/|הכותב=יומירן ניסן|כותרת=קולם בשביל אחד|אתר=מדע גדול: בקטנה|מידע נוסף=הממצאים פורסמו בכתבה|תאריך=13 בדצמבר, 2019}}</ref> של מחקר ישראלי בדצמבר 2019.
המחקר<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Arjan Boonman, Brock Fenton, Yossi Yovel|שם=The benefits of insect-swarm hunting to echolocating bats, and its influence on the evolution of bat echolocation signals|כתב עת=Plos - Computational Biology|שנת הוצאה=12 בדצמבר, 2019|קישור=https://journals.plos.org/ploscompbiol/article?id=10.1371/journal.pcbi.1006873}}</ref> נעשה בהובלת פרופ' יוסי יובל ב[[אוניברסיטת תל אביב]], ומצא כי קיימת הגברה מעריכית של עוצמת ההד אצל חרקים קטנים שנעים בנחיל, כך שעטלפים יכולים לקלוט אותם בקלות ולצוד אותם כשהם מצויים בקבוצות.
במסגרת המחקר נבדק עטלף שהיה מצוי בחלל עם חרק קטן יחיד, ההד החוזר מגוף אחד היה חלש והעטלף לא הצליח לצוד אותו. עם זאת, כל פעם שהכפילו את מספר החרקים בחלל, אותרה עלייה בשלושה [[דציבלים]] של ההד החוזר. כלומר, התעופפות חרקים קטנים בנחיל היא זו שמפיקה הד גדול מספיק כדי שהעטלף יקלוט אותו ויוכל לצוד אותם אף על פי גודלם הקטן יחסית. מדענים השתמשו ב[[סימולציה]] שפותחה במחקר ודימתה קריאה של עטלף שניזון מחרקים כדי לשלוט על משתני מחקר שבטבע לא היה ניתן למדוד, כמו מספר חרקים, המרחק ביניהם, צורתם, מספר קריאות העטלף ועוד.
==מיון==
| |||