|
'''המיתולוגיה היוונית''' היא אוסף ה[[מיתוס]]ים שנוצרו ב[[יוון העתיקה]]. מיתוסים אלה קיימים הרבה זמן, ומספרים בין היתר, על ה[[אל]]ים בדמות אנושית, תולדות עלילותיהם ועלילות גיבורים בני תמותה או אלים למחצה ומפלצות למיניהם. ה[[מיתולוגיה]] אינה כוללת את [[דת יוון העתיקה|הדת היוונית]], אך היא כוללת את הפולחן, אשר חלקו ממוסד, מוגדר ומנוהל על ידי ה[[פוליס]], וחלקו טקסים פרטיים ובחלקם מסתוריים.
[[רומא העתיקה]], שכבשה את [[יוון]], אימצה מן היוונים את המיתולוגיה, ולכן במיתולוגיה הרומית מופיעים סיפורים כמעט זהים, אבל בשמות שונים.
שמות האלים:
הרמס- שליח האלים ואל הנוודים והגנבים.
זיאוס- מלך האלים ואל השמיים והאוויר.
אפרודיטה- אלת היופי והאהבה.
הרה- אלת הפוריות והנשים הנשואות. מלכת האלים ואשתו של זיאוס.
ארטמיס- אלת הצייד והירח. אחותו של אפולו.
אפולו- אל המוזיקה, השירה השמש והרפואה. אחיה של ארטמיס.
אסקלפיוס - אל הרפואה. בן אפולו.
פאן- אל הטבע
אתנה- אלת החוכמה והמלחמה. נולדה מראשו של זיאוס.
ארס- אל המלחמה
איריס- אלת הקשת בענן
גאיה- אלת האדמה. אם הטיטאנים, הענקים ועוד מפלצות
האדס- אל המוות.
פוסידון- אל הים
קופידון- אל האהבה. בן אפרודיטה.
תנטוס- אל המוות. שופט המוות. סגנו של האדס.
דמטר- אלת החקלאות.
דיוניסוס- אל היין והמסיבות.
הפייסטוס- אל האש והנפחים.
ניקה- אלת הניצחון.
נמסיס- אלת הנקמה.
הבה- אלת הנעורים
בוראס- שר הרוחות הצפוניות.
איולוס- שר הרוחות.
קיאונה- אלת השלג. בת בוראס.
היפנוס- אל השינה
הקטה- אלת הקסם
נוטוס- שר הרוחות הדרומיות
לפני האלים, שלטו הטיטאנים בעולם. קרונוס, מלך הטיטאנים, ילד את האלים האולימפיים וגאיה הזהירה אותו שיום יבוא ובניו, האולימפיים ישתלטו על הכס. קרונוס אכל את האולימפיים, חוץ מאת זאוס, אותו הצילו וגידלו הנימפות. זאוס גדל והאכיל את קרונוס במשהו שגרם לקרונוס להקיא. קרונוס הקיא את ילדיו, שנשארו בחיים מפני שהם בני אלמוות. האולימפיים נצחו את כל הטיטאנים, והשתלטו על הכס.
==על המיתולוגיה==
| 