טומאה וטהרה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏השלכות מעשיות בימינו מהלכות טומאה וטהרה: למה תיאורטית? ניתן ואין מי שחולק על זה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ הוספת קישור לדברי קבלה
שורה 86:
 
כך סיכם זאת הרמב"ם:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כל הכתוב בתורה ובדבריוב[[דברי קבלה]] מהלכות הטומאות והטהרות - אינו אלא לעניין מקדש וקדשיו ותרומות ומעשר שני בלבד, שהרי הזהיר את הטמאין מליכנס למקדש או לאכול קודש או תרומה ומעשר בטומאה, אבל החולין - אין בהן איסור כלל, אלא מותר לאכול חולין טמאין ולשתות משקין טמאים... וכן מותר לאדם ליגע בכל הטומאות ולהתטמא בהן, שהרי הזהיר הכתוב את בני אהרן ואת הנזיר מהתטמא במת, מכלל שכל העם מותרין, ושאף כהנים ונזירים מותרין להתטמא בשאר טומאות חוץ מטמא מת. כל ישראל מוזהרין להיות טהורים בכל רגל, מפני שהם נכונים ליכנס במקדש ולאכול קדשים, וזה שנאמר בתורה 'ובנבלתם לא תגעו' - ברגל בלבד.|מקור={{רמב"ם|טהרה|טומאת אוכלים|טז|ח}} עד הלכה י'}}
דברים דומים כתב רבי [[יהודה הלוי]] ב[[ספר הכוזרי]], בתגובה לדברי "מלך [[כוזר]]", שצידד בעמדה הקראית, באומרו: "טובה בעיני דרך הקראים להיזהר מן הטומאות". על כך משיב ה"חבר":{{הערה|מאמר שלישי, אות מח-מט, בתרגומו של אבן שמואל}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הטומאה והקדושה הם שני דברים העומדים תמיד זה מול זה: לא ימצא האחד מהם כי אם בהמצא חברו, ומקום שאין קדושה - אין טומאה. הטומאה אינה כי אם עניין האוסר על בעליו לנגוע בדבר מן הדברים שבקדושה... ורוב הדברים האלה תלויים היו בשכון השכינה בתוכנו, אולם כיום חסרנוה.}}