שוד ימי – הבדלי גרסאות

'''שודדי ים''' (או '''פיראטים''') הם פושעים המבצעים את פשעם בלב ה[[ים]], ולעיתים על [[חוף|חופיו]]. בעיית הפיראטים, שבעבר נוהלה כ"לחימה בטרור", קיימת גם כיום (מעריכים כי כ-16כ־16 מיליארד דולר נלקחים מדי שנה בידי שודדי ים). תקיפות הפיראטים בימינו מתרחשות, בדרך כלל, באזורי [[מצר מלאקה]], [[סינגפור]], [[סומליה]], [[האוקיינוס ההודי]] ו[[האוקיינוס השקט]].

השוד הימי היה בעיה קשה בתקופת [[האימפריה הרומית]]. ה[[היסטוריון]] היווני [[פלוטארכוס]] מספר על חומרת הבעיה בתיאורו את מצב הרפובליקה ב[[המאה ה-1 לפנה"ס|מאה ה-1ה־1 לפנה"ס]]:{{הערה|פלוטארכוס, '''[[חיי אישים|חיי אישים: אנשי רומי]]''', פומפיוס, פרק כ"ד.}}

{{ציטוט|תוכן="כוחם של שודדי-היםשודדי־הים בצבץ ועלה בראשונה ב[[קיליקיה]]. בתחילה לא ערכו אלא התקפות פתע, שאחריהן נסוגו אל המחבואים שלהם...אחר-כך אחר־כך, כשנסתכסכו הרומיים...במלחמות-בית במלחמות־בית, נשאר הים בלא שמירה ועובדה זו משכה את השודדים... עד שהופיעו לאור היום ולא התקיפו עוד את הספנים בלבד, אלא בזזו גם איים וערי-חוףוערי־חוף. וכבר ירדו לאניותיהם אנשים עשירים ומיוחסים וגם נבוני דעת והיו באים ומתחברים אליהם, כאילו היה בשוד-היםבשוד־הים משום כבוד ותפארת."}}

שודדי הים החזיקו בנמלים ועמדות תצפית מבוצרות. השירות הצבאי על אניות המלך ב[[מלחמות מיתרידטס]] סיפק קברניטים מוכשרים, ספנים מובחרים וספינות מהירות. הצטיינותם ב"מלאכה" הגיעה לשיאה, כשהחזיקו בלמעלה מ-1000מ־1,000 אניות. את התרנים היו מצפים בזהב ואת כפות המשוטים בכסף. לאורך החופים היו עורכים משתאות עם מוזיקה רועשת, "כמתגאים ומתהדרים בפשעיהם". כ-400כ־400 ערים נכבשו על ידם, שהוכרחו לשלם להם כופר.

השודדים חטפו בדרך-כללבדרך־כלל אנשים חשובים או עשירים, כשהחטיפות כללו גם התעללויות פיזיות ונפשיות. גם שרי-צבאשרי־צבא נחטפו ובהם גם [[יוליוס קיסר]] בעצמו, לפני הפיכתו לשליט האימפריה. קיסר שוחרר לאחר 38 ימים בשבי, תמורת תשלום כופר-נפשכופר־נפש.{{הערה|פלוטארכוס, חיי אישים: אנשי רומי, קיסר, פרקים א'-ב'.}}{{הערה|[[סויטוניוס]], '''חיי שנים-עשרשנים־עשר הקיסרים''', יוליוס האלוהי, פסקה 4; פסקה 74.}}

אבל הבעיה לא נגעה לאליטה בלבד, אלא השפיעה ישירות על הכלכלה של הים התיכון: "{{ציטוטון|על כל הים התיכון פשטו ציי הפיראטים, עד שפסקו האניות מלהפליג והושבת כל מסחר."}}{{הערה|פלוטארכוס, חיי אישים: אנשי רומי, פומפיוס, פרק כ"ה.}} המחסור במזון ברומא והחשש לרעב כבד, הביאו לפעולות חירום ומינויו של [[פומפיוס]] למפקד המלחמה בפיראטים. לרשותו הועמדו 500 אניות ו-120ו־120 אלף חיילים רגליים.{{הערה|פלוטארכוס, חיי אישים: אנשי רומי, פומפיוס, פרק כ"ו.}} לאחר 3 חודשים חוסלו ציי הפיראטים, כאשר את הנכנעים יישב פומפיוס עם משפחותיהם בערים וכפרים שנחרבו או ננטשו בזמן המלחמה.{{הערה|פלוטארכוס, חיי אישים: אנשי רומי, פומפיוס, פרק כ"ח.}} בתהלוכת הניצחון ברומא, נישאו כתובות שהודיעו את שמות העמים שהוכנעו ובהם "כל הפיראטים שביבשה ובים", כאשר "מאניות הפיראטים נתפסו שמונה מאות". מנהיגי הפיראטים השבויים הובלו בתהלוכה,{{הערה|פלוטארכוס, חיי אישים: אנשי רומי, פומפיוס, פרק מ"ה.}} שציינה את פתרונה, (הזמני), של בעיית השוד הימי.

[[קובץ:Blackbeard.gif|שמאל|ממוזער|150px|הפיראט אדוארד טיץ', המכונה שחור הזקן, אחד הפיראטים המפורסמים ביותר בעת החדשה. (תמונה מ-מ־[[1734]]).]]

ב[[ימי הביניים]], הצטרפו שוכני צפון [[אפריקה]] ו[[צפון אירופה]] לשוד הימי. הפיראטים הצפון אפריקאים המשיכו בפעילותם עד ל[[המאה ה-19|מאה ה-19ה־19]].

באמצע [[המאה ה-18|המאה ה־18]] ניסתה בריטניה [[רפובליקת הפירטים|לדכא את השוד הימי]] על ידי החרמת הפיראטים וחקיקת חוקים נוקשים. היא החלה בבניית צי [[אוניה|אוניות]] ענק ושכרה קפטנים כדי להשמידם. פעולה זו הייתה קרש קפיצה לכינון האימפריה הבריטית.

א. #'''פיראטים "אמיתיים" -''' - פיראטים ששודדים, בוזזים והורגים בניגוד לחוק ולכן הם נרדפו בידי השלטונות.

'''[[ווקאו|ווקוו]] (Wokou)''', שודדי ים במזרח אסיה שפעלו במשך כ-300כ־300 שנים והחלו להופיע באסיה לאחר קרב המאג'אפהיטים (Majapahit) במהלכו נסוג [[מונגול יואן]] (Mongol Yuan) עקב בגידה של אחד מבני בריתו.

[[קובץ:Hayreddin Barbarossa.jpg|250px|שמאל|ממוזער|[[ח'יר א-דין|ח'יר א־דין]] ברברוסה]]

בתגובה לתשלום החלקי, [[יוסוף קרמנלי]] (ה[[פאשה]] של טריפוליטניה-לובטריפוליטניה־לוב), צר על הקונסוליה האמריקאנית. ארצות הברית ראתה בזה קריאה למלחמה והגבילה את צי יוסוף לאזור הנמל בלבד.

אף על פי ששוד ימי תמיד הייתה בעיקר עיסוק של גברים, יש טיעונים שהיו מספר נשים שעשו לעצמן שם בתור שודדות ים, הקיום של חלק גדול מהן מוטל בספק היות שהן מופיעות בתיעוד אחד או שניים, שלעיתים נכתבו שנים רבות אחרי מותן. נשים בתחום חוו אפליה גדולה, גם ביכולתן להתקבל לשורות השודדים, וגם בענישה מוגברת, מכיוון שעיסוק של נשים בפשיעה נתפש ברבות המקרים לדבר מזעזע במיוחד. שודדי ים - כמו יורדי ים מן המניין מתקופה זו ועד היום - היו מחשיבים אישה בספינה כמזל רע. בגלל רתיעה זו, רבות מהפיראטיות הידועות התחזו לגברים, לפחות בשלבים ההתחלתיים של פעילותן, כדי לקבל את ההזדמנויות וההתייחסות שהיו שמורות לגברים. והיו אף כאלה שכלל לא זיהו את עצמן כנשים, למשל במקרים של [[אן בוני]] ושותפתה [[מרי ריד]] במאה ה-18ה־18, ו[[שרלוט דה ברי]] במאה ה-17ה־17.{{הערה|1=Booty: Girl Pirates on the High Seas, Sara Lorimer, Chronicle Books, 2002|שמאל=כן}}

שודדות ים מפורסמות אחרות הן [[צ'ינג שי]], שודדת ים סינית מהמאה ה-18ה־18, שהתחילה דרכה כזונה, נישאה לשודד ים, וירשה את תפקידו לאחר שמת. בשיאה, פקדה על צי של יותר מ-1500מ־1,500 ספינות ו-80ו־80,000 מלחים; [[רייצ'ל וול]] האמריקאית, מסוף המאה ה-18ה־18, ש[[הוצאה להורג]] במסצ'וסטס (האישה האחרונה שהוצאה שם להורג); [[סיידי העיזה]] (Sadie the Goat), אמריקאית שפעלה במאה ה-19ה־19, שהייתה ידועה גם כ"מלכת החופים", אשר שמה יצא לפניה בגלל אכזריותה ודרכיה האלימות; [[ז'אן דה קליסון]], או "הלביאה מברטאן", שפעלה במאה ה-14ה־14, התחילה את פעילותה הימית לאחר שבמסגרת מלחמות אנגליה-צרפתאנגליה־צרפת, בעלה הוצא להורג כבוגד, והיא רצתה לנקום במלוכה הצרפתית. היא קנתה שלוש ספינות, והייתה מסיירת ב[[תעלת למאנש]], ועורפת את ראשם של כל האצילים הצרפתיים שתפסה. בניגוד לשודדות רבות אחרות, דה קליסון הצליחה לפרוש בשקט, ואפילו נישאה בשנית לאציל אנגלי.

גם בימינו קיימים פיראטים. הם נמצאים באזורים נידחים יחסית כמו אזור מזרח אסיה, אליהם הרשויות מתקשות להגיע. בתחילת המאה ה-21ה־21 החל [[שוד ימי לחופי סומליה]] באזור [[קרן אפריקה]] ו[[מפרץ עדן]] בעקבות קריסת השלטון המרכזי במדינה במהלך [[מלחמת האזרחים בסומליה]]. מספר רב של אוניות מסוגים שונים הותקפו בידי סירות מהירות של [[סומאליה|סומאלים]] חמושים בנשק קל וטילי נ"ט, וחלקם אף נפלו בידיהם.{{הערה|{{nrg|סוכנויות הידיעות|האונייה החטופה מול סומליה: איש צוות מת|794/075|28 בספטמבר 2008|1|1}}}}{{הערה|{{nrg|סוכנויות הידיעות|ספינת מלחמה הודית חיסלה סירת פיראטים|813/493|19 בנובמבר 2008|1|1}}}}

[[קובץ:Piratey-c.png|שמאל|ממוזער|250px|[[קריקטורה]] סטריאוטיפית של שודדי ים, כפי שנראית ומוצגת ב[[אנימה (הנפשה)|אנימות]], [[סרט קולנוע|סרטי קולנוע]] וציורי אמנות או [[קומיקס]] רבים: רטייה המסתירה את עין שמאל הכרותה, [[עגילים]], [[זקן]] מלא (לרוב שחור, אפור או כתום), רגל עץ תותבת, [[וו (חפץ)|וו]] (hook) ביד גידמת, חרב ביד שמאלית, כובע [[ביקורן]] של [[ג'ולי רוג'ר]], חגורה, חולצה של [[הצי המלכותי הבריטי]] ו[[תוכי]] מדבר על ה[[כתף]].]]

בין השנים [[2011]]-[[2003]] יצאו ארבעת סרטי [[שודדי הקאריביים (סדרת סרטים)]] של הבמאים [[גור ורבינסקי]] ורוב מארשל בכיכובו של [[ג'וני דפ]], העוסקים בחבורת שודדי ים באזור האיים הקאריביים ומאבקם בשלטון הבריטי, ועל סיפורי [[מיתולוגיה]] ואגדות פיראטיות. ב-2017ב־2017 יצא הסרט החמישי בסדרה.