מרשה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Steinsplitter (שיחה | תרומות) מ (GR) File renamed: File:מבט מהתל לכיוןן מערב.jpg → File:מבט מהתל לכיוון מערב.jpg Criterion 3 (obvious error) |
|||
שורה 14:
[[קובץ:מבט מהתל לכיוון מערב.jpg|ממוזער|מבט מהתל לכיוון מערב]]
[[קובץ:DSC 0564 תל מרשה.jpg|ממוזער]]
'''מָרֵשָׁה''' (נכתב גם '''מָרֵאשָׁה''') הוא [[אתר ארכאולוגי]] ב[[שפלת יהודה]]. שטחו של [[תל]] מרשה הוא כ-24 [[דונם]] בלבד, אך סביבו נפרשים שרידים במרחב של כ-400 דונם המכונים "העיר התחתית". התל נחפר לראשונה בשנת [[1889]] על ידי שני [[ארכאולוג]]ים [[בריטים]], [[פרדריק בליס|פרדריק ג'ונס בליס]] ו[[רוברט מקאליסטר]], מטעם [[הקרן
==תולדותיה==
שורה 21:
הנביא [[מיכה]] היה כנראה ממרשה ונקרא 'מיכה המורשתי'. כן כתב [[רד"ק|הרד"ק]] (מיכה א א)"..ונקרא מורשתי על שם עירו מרשה, כמו ש[[תרגום יונתן|תרגם יונתן]] 'דמן מרשה' והיא בערי [[שבט יהודה|יהודה]]". גם הנביא [[אליעזר בן דודוהו]] התגורר במרשה.
הארכאולוג [[עמוס קלונר]] מצא במרשה חומה המתוארכת ל[[תקופת הברזל]] מחוץ למגדל הצפון מערבי של העיר ההלניסטית-אדומית. דבר זה מוכיח כי המתיישבים הראשונים הגיעו כבר בתקופת הבית הראשון.
לאחר [[הצהרת כורש]] ו[[שיבת ציון]] ([[536 לפנה"ס]]) לא נכללה מרשה באוטונומיה היהודית (המכונה [[פחוות יהד]]), משום שלאחר [[גלות בבל]] התיישבו [[אדום (עם)|אֶדוֹמים]], ששהו עד אז באזור [[בקעת באר שבע]] ו[[ערד]], באזורים שהתפנו מיושביהם בשפלה. עקב כך נקרא האזור כולו "[[אידומיאה|אִידוּמיאָה]]" במהלך [[התקופה הפרסית בארץ ישראל|התקופה הפרסית]] וה[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|הלניסטית]] (המאות [[המאה ה-6 לפנה"ס|6]] עד [[המאה ה-1 לפנה"ס|1]] לפנה"ס).
שורה 40:
=== החפירות הארכאולוגיות רחבות ההיקף בתל מרשה ===
בחפירות הוא עבד בעיקר בחלק של העיר התחתית, שמקיפה את התל הגבוה ומשתרעת על פני 320 דונמים. בעיר התחתית הזאת (תחתית במשמעות של נמוכה, לעומת התל הגבוה) נמצאו בתי מגורים מהמאות ה-3 וה-2 לפני הספירה. בכל השטח של העיר התחתית חצובות בסלע כמאה וששים מערכות תת-קרקעיות מורכבות ביותר שהירידה אליהן הייתה מבתי מגורים שהיו בעיר. בסך הכל נמנים כ-2500 חללים תת-קרקעיים בסדרי גודל שונים ובתפקודים מגוונים בתת-הקרקע של העיר התחתית. העיר כולה הייתה בנויה מבתים ומתחת לבתים היו חצובות בסלע 160 המערכות התת-קרקעיות. המושג "מערכת תת-קרקעית" פירושו שאפשר לזחול ולעבור מחדר לחדר בלי לצאת החוצה והן כוללות לפעמים 60 או 70 חדרים מסדרי גודל שונים. במערכות התת-קרקעיות נתגלו כל אמצעי היצור של תושבי מרשה בתקופה ההלניסטית, כולל כ-200 בורות מים, 85 מתקני קולומבריה, שהם שובכים לגידול יונים, 22 [[בית בד|בתי בד]] ליצור שמן, 4 אורוות, כלומר מקומות שהחזיקו בהם בהמות ועשרות מחסנים, מחצבות, כלומר חללים שחצבו מהם אבן ולא ידוע לנו שימושים מאוחרים יותר. כל גושי האבן שהוצאו מהמערות שימשו לבניית הבתים שעל פני השטח. בין השאר נמצאו במרשה גם 3 בתי קברות שהקיפו את העיר התחתית בצד המזרחי, הדרומי–מערבי והצפוני.
בחפירות מרשה התאפשר להכיר את האוכלוסייה של האזור שנקראה אדומים, שהתיישבה במקום במהלך התקופה הפרסית ואליה נוספים מרכיבים אוכלוסייתיים של צידונים ויוונים שייבאו את התרבות היוונית שהתלכדה עם הממצא של האדומים במקום וייצרה את המיזוג התרבותי המכונה הלניסטי. האדומים דיברו וכתבו בלשון הארמית והאוכלוסייה
החפירות במרשה הניבו כמות ממצאים שאין כדוגמתה לא רק בארץ ישראל אלא בכל ה[[לבנט]] (הצד המזרחי של הים התיכון) מבחינת כלי חרס, נרות שמן לתאורה, [[אמפורה|אמפורות]] (כלים גדולים שהביאו בהם יין וייצאו בהם שמן), קערות מעשה דפוס שנקראות "קערות מגאריות", [[אוסטרקון|אוסטרקאות]] (חרסים כתובים ב[[ארמית]] וביוונית), צלמיות חרס ומתכת. אלו הן דוגמאות להשפעה יוונית שחדרה לאוכלוסייה ה[[אדום (עם)|אדומית]] שדרה במקום. למרות שהיה להם אל מקומי ששמו קוס, אודותיו אין לנו פרטים, כי דמותו הייתה סכמטית. החפירות של מרשה חושפות עיר מהתקופה ההלניסטית שאין כדוגמתה מבחינת ידיעתנו את חיי היום-יום בתקופה ההלניסטית, לא רק בישראל.
| |||
