עוזיהו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כורכר (שיחה | תרומות)
←‏התפשטות דרומה: של עין חצבה
מ הוספת קישור לקדש ברנע
שורה 51:
{{ציטוט| תוכן=וַיֵּצֵא וַיִּלָּחֶם בַּפְּלִשְׁתִּים וַיִּפְרֹץ אֶת חוֹמַת גַּת וְאֵת חוֹמַת יַבְנֵה וְאֵת חוֹמַת אַשְׁדּוֹד וַיִּבְנֶה עָרִים בְּאַשְׁדּוֹד וּבַפְּלִשְׁתִּים. וַיַּעְזְרֵהוּ הָאֱלֹהִים עַל פְּלִשְׁתִּים וְעַל הָעַרְבִים הַיֹּשְׁבִים בְּגוּר בָּעַל וְהַמְּעוּנִים. וַיִּתְּנוּ הָעַמּוֹנִים (תרגום ה-70: המעונים) מִנְחָה לְעֻזִּיָּהוּ וַיֵּלֶךְ שְׁמוֹ עַד לְבוֹא מִצְרַיִם כִּי הֶחֱזִיק עַד לְמָעְלָה | מקור = {{תנ"ך|דברי הימים ב|כו|ו|ח}}. }}
 
עוזיהו בנה את אילת, אותה יש לזהות עם תל אל-חלייפה שעל הגדה הצפונית של מפרץ אילת, בין עקבה לאילת. השרידים במקום מעידים שבאתר זה ניצבה מצודה או אכסניה מבוצרת ששמרה על צומת הדרכים החשוב מפני תוקפים מ[[חצי האי ערב]] ומ[[סיני]], מ[[הרי אדום]] ומן [[הערבה]]. המצודה של עין חצבה הוקמה במרכז הערבה, משום שמיקום זה הבטיח כנראה את השליטה על הדרכים משני צדי המפרץ המזרחי, מצד שבטים בנגב ובסיני. ייתכן שיש ליחס לעוזיהו גם הקמת מצודה בקדש-ברנע. קדש שימשה פרשת דרכים חשובה, והשליטה בה הבטיחה פיקוח על תנועת השיירות - הן השיירות מערב לחוף פלשת, והן אלה שבין מצרים לארץ ישראל. מצודת אילת שמרה כנראה גם על דרכי המסחר בין מצרים לאדום, דרכים שלא עברו דרך [[קדש ברנע]].
 
פיקוח זה הביא לכך שעוזיהו שלט על הערבים והמעונים. המעונים היו שבט ערבי שישב בצפון סיני ונדד עד למבואות מצרים, כפי שנתברר מתעודה אשורית. מקומה של גור-בעל, בה ישבו הערבים, טרם זוהה.