ניקולאי השני, קיסר רוסיה – הבדלי גרסאות

הממשלה הרוסית הזמנית בתחילה הגבילה את ניקולאי, אלכסנדרה וילדיהםוחמשת ילדיהם למשכנם המלכותי, ארמון אלכסנדר. בניסיון להוציא אותם מהבירה ומסכנה אפשרית, ממשלתו של [[אלכסנדר קרנסקי]] העבירה אותם ל[[טובולסק]] שב[[סיביר]] באוגוסט [[1917]]. הם נשארו שם במהלך [[מהפכת אוקטובר]] הבולשביקית בנובמבר 1917, אך אז הועברו ל[[יקטרינבורג]], שהייתה בשליטת [[הצבא האדום]]. שם מצאו את עצמם הצאר ומשפחתו, שהיו רגילים לחיי תפנוקים ומותרות, חיים בתנאיםב[[בית ירודיםאיפטייב]] המפואר, כשהם למעשה אסירים של מהפכנים קומוניסטייםבולשביקים. הצאר ומשפחתו, יחד עם אלכסיי החולה, רופא המשפחה וכמה ממשרתי המשפחה, [[רצח משפחת הצאר|הוצאו להורג]] בליל [[16 ביולי|16]] או [[17 ביולי]] [[1918]] על ידי [[כיתת יורים]] במרתפו של [[בית איפטייב]] שם הם היו אסורים, לאחר שנאמר להם שהם נמצאים בסכנה ועליהם לרדת למרתף למען ביטחונם.

ההוצאה להורג התקיימה בזמן שיחידות של [[הלגיונות הצ'כוסלובקיים במלחמת העולם הראשונה|הלגיאוןהלגיון הצ'כוסלובקי]] שמרדו בשלטון הסובייטי במהלך פינויים מרוסיה התקרבו ליקטרינבורג, והתבצעה על פי הוראה מהדרגים הגבוהים של המשטר הבולשביקי, מחשש שמא חיילי האויב ימצאו את הצאר ומשפחתו וישחררו אותם.

לזמןלמשך זמן רב חשבו כי גופותיהם של ניקולאי ומשפחתו נזרקו לתוך פיר של מחצבה במקום ששמו "ארבעת האחים". למעשה, דבר זה היה נכון; הם באמת נזרקו לשם בליל יולי ה־17/16. בבוקר הבא, כאשר החלו להתגלגל שמועות, יורובסקי הוציא את הגופות והסתיר אותן במקום אחר. כאשר הרכב שלקח את הגופות התקלקל בדרך לאתר הנבחר הבא, הוא עשה סידורים חדשים וקבר את רוב הגופות בבור סגור ומוחבא בדרך קופטיאקי, דרך נידחת ועזובה כ־20 [[קילומטר]]ים מצפון ליקטרינבורג.