שיוט (תעופה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כפית אלסטית (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
[[קובץ:Qantas Boeing 747-400 VH-OJU over Starbeyevo Kustov.jpg|250px|ממוזער|מטוס [[בואינג 400–747]] בשיוט בגובה רב]]
'''שיוט''' ב[[תעופה]] הוא שלב הטיסה הארוך והעיקרי, שמגיע לאחר שלב ה[[טיפוס (תעופה)|טיפוס]], ובו [[כלי טיס|כלי הטיס]] טס בתנאים (בגובה, מהירות וכוח מנוע) קבועים ולאורך זמן ולאורכו מתבצע עיקר [[ניווט|הניווט]] בטיסה. בשיוט כל הכוחות הפועלים על ה[[מטוס]] נמצאים במצב של איזון, ה[[גרר (כוח)|
==מאפיינים==
שורה 12:
כאמור שלב השיוט מגיע לרוב לאחר טיפוס. במהלך תכנון הטיסה משתמשים בנקודות סיום הטיפוס הנקראת Top Of Climb או TOC ונקודת תחילת ה[[הנמכה (תעופה)|הנמכה]] הנקראת Top Of Descent או TOD לבידוד שלב הניווט בו המטוס ישייט מכיוון שזה מבודד את שלבי הטיפוס וההנמכה בהם הוראות הפקחים עשויות להשתנות ולהשפיע על הזמנים ונצילות הדלק בתלות בכיוון הרוח שעשויה לשנות את המסלול עליו נוחתים ועקב כך את הגישה אליו, העומס על השדה שעלול לדרוש [[ריתוק (תעופה)|המתנה]] או סטייה ממסלול הגישה הסטנדרטי, וכדומה.
===
עם העלייה בגובה ישנה ירידה ניכרת בגרר הטפילי מפני שהאוויר דליל יותר ולכן מתנגד פחות לתנועת כלי הטיס. אי לכך, לרוב ביצועי המטוס נהיים יעילים יותר ככל שעולים גבוה יותר. אבל בתלות בביצועי המנוע ודרישות משימה שונות כלי הטיס יכול לשייט גם בגבהים נמוכים יותר. מרבית [[מטוס נוסעים|מטוסי הנוסעים]] [[מנוע סילון|הסילוניים]] משייטים בגבהים של 20,000-40,000 רגל (6,000 עד 12,000 מטר) בהם ביצועי מנועי הטורבו-מניפה מקנים להם את הביצועים המיטביים יחסית לטווח שלהם.
שורה 20:
מיעוט מטוסים מסוגל לשייט לאורך זמן במהירות על קולית בשל גורמים שונים בהם הקושי בהגעה למהירות זאת עקב עליית הגרר הדרמטית במהירות [[עבר-קולי]]ת וירידת הגרר המתונה במהירויות על קוליות נמוכות. לרוב מטוסים בעלי יכולות שיוט על קולי טסים במהירויות של מעל [[מספר מאך|למאך]] 2 מכיוון ששם הגרר נמוך יחסית והמטוס יכול לשייט ביעילות, לעיתים גם ללא [[מבער אחורי]] שמבזבז הרבה מאוד דלק. עם זאת, יעילות מטוסי נוסעים מודרניים וכן ההגבלות על רעשי [[בום על-קולי|הבום העל-קולי]] [[תעופה אזרחית|בתעופה האזרחית]] מונעים שימוש נרחב בכלי טיס אלה.
===שיוט-טיפוס===
במטוסים המשתמשים ב[[מנוע בעירה פנימית|מנועי בערה פנימית]] המטוס צריך לשאת עתודות דלק. עם המשך השיוט הדלק מנוצל וכמותו הכוללת פוחתת ולכן משתנה משקל המטוס ואיתו איזון הכוחות והוא נוטה לטפס במתינות תוך כדי שיוט, מה שנקרא שיוט-טיפוס. בתעופה בגלל בקרה הדוקה על נתיבי
==ראו גם==
| |||