זרמים ראשיים במיסטיקה היהודית – הבדלי גרסאות

המהדורה השנייה של הספר (בשנת [[1946]]) יצאה לאור מבלי שעשתה רושם רב. לדעת [[יוסף דן]], עובדה זו - יחד עם מספר גורמים נוספים{{הערה|1=גורמים נוספים: העובדה ש[[ליאו בק]], ניצול שואה בעצמו, השתתף בחוג ארנוס; הצורך של שלום להיות בקשר עם העולם האקדמי מחוץ לישראל (שסיימה זה עתה [[מלחמת העצמאות|מלחמה על עצמאותה]]); העובדה שהיה מנותק מאוצרות [[הספרייה הלאומית]] (בגלל מצור חיל [[הלגיון הירדני]] על [[הר הצופים]]); התפרקותה של תנועת "[[ברית שלום]]"; העובדה ששלום דיבר גרמנית מלידה, בעוד שאנגלית הייתה זרה לו, ולפיכך העדיף את העולם האקדמי הגרמני (מה גם שלא ניתן היה לצפות שבארצות־הברית יקום מרכז אקדמי מוביל); ועוד. לדיון בגורמים אלה ואחרים, ראו אצל דן, שלום וארנוס, עמ' 276 - 280.}} - הובילו את שלום לקחת חלק פעיל ב[[ביבליוגרפיה של גרשם שלום#פרסומיו בחוג "ארנוס"|חוג "ארנוס"]], שבאסקונה, בשנת [[1949]]; וזאת על אף שראש החוג, [[קרל גוסטב יונג]], היה [[אנטישמי]] בעל עמדות פרו־נאציות, והעובדה שחלפו שלוש שנים בלבד מתום [[מלחמת העולם השנייה]] ו[[השואה]].{{הערה|1=ראו דן, שלום וארנוס, עמ' 277 - 278.}} השתתפותו של שלום בחוג ארנוס הביאה לחשיפה בינלאומית לה קיווה ופרסומיו במסגרת זו{{הערה|1=לרשימת פרסומיו של שלום בחוג ארנוס ראו בערך: [[ביבליוגרפיה של גרשם שלום#פרסומיו בחוג "ארנוס"|ביבליוגרפיה של גרשם שלום, פרסומיו בחוג "ארנוס"]].}} הקנו לו שם עולמי כמומחה לקבלה. ספרו החל לקבל את תשומת הלב הראויה, הוא זכה לעשרות מאמרי בקורת{{הערה|1=לרשימה חלקית של מאמרי הבקורת שנכתבו על הספר, ראו '''ספריית גרשם שלום בתורת הסוד היהודית - קטלוג''', כרך ראשון (עורכים: יוסף דן, אסתר ליבס ושמואל ראם), ירושלים, תשנ"ט, עמ' 13 - 14 (כותרים 177 - 193).}} ונכתבו עליו עשרות מאמרים וספרים. למעשה כמעט ולא קיים חיבור בנושא המיסטיקה היהודית שנכתב מאז ועד היום, שנת [[2012]], שאיננו נסמך עליו.