ג'ורג'ו וזארי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תקלדה
שורה 1:
{{אמן|תמונה=[[קובץ:Giorgio Vasari Selbstporträt.jpg|200px]]|כיתוב=[[דיוקן עצמי]]}}
'''ג'ורג'ו וזאריוסארי''' (ב[[איטלקית]]: '''Giorgio Vasari''';{{כ}} [[30 ביולי]] [[1511]] - [[27 ביוני]] [[1574]]) היה [[צייר]] ו[[אדריכל]] [[איטליה|איטלקי]]. ידוע בעיקר בשל ה[[ביוגרפיה|ביוגרפיות]] שכתב על אמנים איטלקיים רבים.
 
== ביוגרפיה ==
וזאריוסארי נולד בעיר [[ארצו|אַרֶצו]] שבחבל [[טוסקנה]]. בהמלצת בן-דודו, [[לוקה סיניורלי]], הוא הפך לתלמידו של '''גוליאלמו דה מרסיליה''', צייר [[ויטראז']]ים. בגיל 16 הוא נשלח [[פירנצה|לפירנצה]], למד שם ברוח [[הומניזם|ההומניסטית]] והכיר את [[מיכלאנג'לו]], שציוריו השפיעו רבות על וזארי.
 
בשנת [[1529]] הוא ביקר לראשונה [[רומא|ברומא]] ולמד את יצירותיהם של [[רפאל (צייר)|רפאל]] ובני תקופתו. הציורים [[מנייריזם|המנייריסטים]] של וזארי הוערכו יותר בתקופת חייו מאשר לאחר מכן. הוא הועסק על ידי פטרוני אמנות ממשפחת [[מדיצ'י]] ועבד ברחבי איטליה. רבים מציוריו שרדו עד היום, כשהחשובים מביניהם הם ציור הקיר והתקרה שהוא צייר במשך 10 שנים ב[[פאלאצו וקיו]] בפירנצה, וציורי הקיר הלא גמורים בתוך הכיפה הענקית של [[סנטה מריה דל פיורה|הדואומו של פירנצה]], אותם סיים הצייר [[פדריקו צוקרי]].
 
וזארי היה יותר בולט כאדריכל מאשר כצייר. שער הכניסה של [[גלריית אופיצי]], אותו תיכנן, מהווה יצירה ייחודית של תכנון אורבני המשמש גם ככיכר ציבורית וגם כרחוב ייחודי בסגנון [[הרנסאנס]]. וזארי גם בנה את המבנה המחבר בין האופיצי [[ארמון פיטי|לארמון פיטי]] ומכסה את [[פונטה וקיו]], הנקרא כיום [[מסדרון וזאריוסארי]], על שמו של האמן.
 
וזאריוסארי נהנה ממוניטין רב בזמנו וצבר ממון רב. בשנת [[1547]] הוא בנה לעצמו מעון מרשים בעיר הולדתו, אותו הוא גם קישט בציורים רבים, שכיום משמש כמוזיאון לזכרו. הוא נבחר כאחד מחברי מועצת העיר, ולבסוף נבחר כראש המועצה.
 
בשנת [[1563]] הוא השתתף בייסוד האקדמיה לאמנויות של פירנצה ("Accademia del Disegno", כיום [[האקדמיה לאמנות של פירנצה]]), שבראשה עמד (באופן סמלי) מיכלאנג'לו.
 
וזאריוסארי מת בפירנצה ב-[[27 ביוני]] [[1574]].
 
== חיי האמנים ==
[[קובץ:Vite.jpg|ימין|ממוזער|150px|השער של ספרו של וזארי על חיי האמנים]]
[[היסטוריון|כהיסטוריון]] האמנות האיטלקי הראשון, וזאריוסארי ייסד ז'אנר חדש: אנציקלופדיה של ביוגרפיות של אמנים. ספרו, '''"חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים המצוינים ביותר"''' (Le Vite delle più eccellenti pittori, scultori, ed architettori), שיצא לאור בשנת [[1550]] והוקדש ל[[קוזימו דה מדיצ'י, דוכס טוסקנה]], משמש מקור חסר תקדים לחוקרי אמנות והיסטוריה כיום. הספר כולל מחקר יקר לאין ערוך של השיטות הטכניות בהן השתמשו באמנות של התקופה. וזאריוסארי היה הראשון שהשתמש במילה "[[רנסאנס]]" בדפוס. הספר שוכתב והורחב בשנת [[1568]] ונוספו לו [[דיוקן|פורטרטים]] של האמנים.
 
הספר נוטה מאוד לטובת האמנים [[פירנצה|הפלורנטינים]], ומייחס להם את כל ההתפתחויות החדשות באמנות הרנסאנס, כגון המצאת אמנות הגילוף. אמנויות באזורים אחרים באירופה, ובעיקר אמנות [[ונציה|ונציאנית]], נתקלות בהתעלמות שיטתית בספר. בין המהדורה הראשונה לשנייה וזארי ביקר בוונציה ולכן במהדורה השנייה הוא נותן יותר יחס לאמנות הוונציאנית (ומכניס סוף סוף גם את [[טיציאן]] לספר), אולם עדיין הספר נשאר לא נייטרלי.
 
בתוך הביוגרפיות של וזארי ניתן למצוא רכילויות משעשעות רבות. רבות מהאנקדוטות שלו נראות אמיתיות, אולם ככל הנראה רובן המצאת דמיונו. אנקדוטות אחרות הן בדיות ברורות, כמו הסיפור על [[ג'וטו]] הצעיר שצייר זבוב על ציור של מורו [[צ'ימבואה]], לאחר שזה האחרון ניסה במשך זמן רב להעיף זבוב אמיתי מהציור. אולם רוב ההערות האסתטיות של וזארי היו מדויקות וללא משוא פנים. הוא לא ניסה לחקור לגבי תאריכים מדויקים, כפי שעושים היסטוריונים מודרניים של האמנות. הביוגרפיות שלו נכונות ביותר לגבי האמנים מתקופת חייו. למרות הבעיות העובדתיות הרבות בספרו של וזאריוסארי, הוא עדיין נחשב לקלאסיקה.
 
== מיצירותיו של וזאריוסארי ==
<gallery>
Firenze.PalVecchio.500.SanVincenzo.JPG|ניצחון החיילים הפלורנטינים בקרב סן ויצ'נזו, ציור קיר [[פאלאצו וקיו]]