נתן ברדקי – הבדלי גרסאות

במרץ 1936 מונה לשופט שלום בירושלים{{הערה|{{דואר היום||דר. ברדקי — שופט השלום|1936/03/02|00403}}}}. בסוף 1939 מונה לשופט מחוזי בירושלים{{הערה|{{הבוקר||ד"ר נ. ברדקי - שופט מחוזי|1939/11/30|00414}}}}. ברדקי התגורר ברחוב רמב"ן ב[[רחביה]] ובראשית 1947 ביתו הוחרם לצורך הצבא הבריטי{{הערה|{{הבוקר||הצבא תפס את בתי המנושלים בירושלים - השופטים המנושלים|1947/02/07|00801}}}}. השלטונות החרימו דירה אחרת ברחוב המלך ג'ורג' עבור ברדקי, אך הוא ויתר על השימוש בדירה המוחרמת{{הערה|{{דבר||כאלפיים נפש נושלו|1947/02/11|00404}}}}. בדצמבר 1947 נתמנה ברדקי לממלא מקום נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב{{הערה|{{המשקיף||ד"ר ברדקי יתמנה נשיא ביה"ד המחוזי בת"א|1947/11/20|00402}}}}{{הערה|{{הצופה||ד"ר ברדקי מ"מ נשיא בית הדין המחוזי בתל אביב|1947/12/02|00416}}}} והיה היהודי הראשון שכיהן בתפקיד זה{{הערה|{{המשקיף||השופט ברדקי נכנס לכהונתו כנשיא ביה"ד המחוזי בת"א|1947/12/02|00406}}}}.

 

ברדקי ישב במשפט הרצח הראשון שנוהל במדינת ישראל{{הערה|{{המשקיף||משפט הרצח הראשון במדינת ישראל|1948/08/12|00404}}}} וכן ישב בהרכב הראשון של [[בית המשפט הגבוה לצדק]] עוד כשזה התקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב{{הערה|{{מעריב||הוצא צו על תנאי נגד שר הבטחון|1948/07/08|00402}}{{ש}}{{המשקיף||היום תוברר תביעה ל"הביאם קורפוס" בענין הלל קוק ומרידור|1948/07/08|00407}}}}. משפט זה עסק במעצרם של עצורי [[אלטלנה]] וברדקי, בדעת הרוב, אישר את המעצר בהתאם ל[[תקנות ההגנה (שעת חירום)]]{{הערה|{{מעריב||ביה"ד לצדק מאשר את מעצר קוק ומרידור|1948/08/17|00107}}}}.