בית מעריב – הבדלי גרסאות

ב[[ספטמבר]] [[1953]] הזמינה עיריית תל אביב גורמים מעוניינים לפתח את האזור שבו הוקם [[השוק הסיטונאי]]. בניין מעריב הוקם כשותפות של [[מעריב]], [[בנק אלרן]] וחברת לוסטיג.{{הערה|{{מעריב||מעריב נכנס לביתו|1957/02/17|00303}}}} המבנה תוכנן על ידי ה[[אדריכל]] [[יעקב בן-סירה]]. הוא משתרע על פני שטח של 1.7 [[דונם]], ומתנשא לגובה של חמש קומות, כולל קומת הקרקע המתאפיינת ב[[אכסדרה]]. הוא ניכר בתוכניתו הייחודית, הנדמית ל[[משולש]] קטום [[קודקוד]], והכניסה הראשית אליו שוכנת בצידו הקטום, הפונה אל "צומת מעריב". הבניין זכה לשמו בשל כך ששיכן משך רוב שנות קיומו את מערכת ה[[עיתון]] היומי "מעריב", עד שזה פינה אותו באוקטובר [[2013]]. מרבית עובדי העיתון הועברו ל[[ירושלים]], בסמוך למערכת "[[מקור ראשון]]", והיתר שוכנו ב[[מגדל רובינשטיין]] השוכן אף הוא בצומת "מעריב".{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|עיתון "מעריב" עוזב את בית מעריב|1.2139024|13 באוקטובר 2013}}}}

 

 

בדצמבר 2019 החלה הריסת הבניין{{הערה|{{גלובס||סופו של "בית מעריב": במקומו יוקם מגדל "יעקב נמרודי"|1001310875|12 בדצמבר 2019}}}}.