גרשם שלום – הבדלי גרסאות

שלום [[עלייה לארץ ישראל|עלה]] [[ישראל|ארצה]] בספטמבר [[1923]] במסגרת [[העלייה השלישית]],{{הערה|1=יחד עמו באונייה מטריאסטה, היה [[שלמה דב גויטיין]]. ראו שלום, מברלין לירושלים, עמ' 193.}} והשתלב עד מהרה ב[[סגל אקדמי|סגל ההוראה]] של [[האוניברסיטה העברית בירושלים]], אז מוסד צעיר ויחיד מסוגו בארץ. בין השנים 1923 עד 1927 ניהל את המחלקה ליודאיקה ב[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית]] בירושלים. במסגרת תפקידו פרסם, בשנת [[תרפ"ז]], תוכנית למיון המקצועותהספרים במדעיבמקצועות מדעי היהדות, על בסיס השיטה העשרונית הבינלאומית של [[שיטת דיואי|דיואי]],{{הערה|1='''סדר המקצועות במדעי היהדות''', מוצע על ידי המחלקה היודאיסטית בבית הספרים הלאומי (סודר על ידי גרשם שלום); ירושלים, תרפ"ז.}} הידועה בשם "[[שיטת דיואי#שיטת שלום|שיטת שלום]]".{{הערה|1=השיטה נהוגה גם היום, נכון לשנת 2012, בחלק מהספריות בארץ. ראו גם הערך [[שיטת דיואי]].}} באותן שנים פרסם את כל מאמריו בעברית בתחום הקבלה ברבעון לביבליוגרפיה של בית הספרים, "[[קריית ספר (כתב עת)|קריית ספר]]", והיה מכותביו הבולטים ביותר. כמו כן, חיבר רשימה ביבליוגרפית של כל החיבורים בתורת הסוד היהודית, שהיו ידועים לו עד אותה עת.{{הערה|1= '''Bibliographia kabbalistica''', Verzeichnis der gedruckten die jüdische Mystik (Gnosis, Kabbala, Sabbatianismus, Frankismus, Chassidismus) behandelnden Bücher und Aufsätze von Reuchlin bis zur Gegenwart, Leipzig: W. Drugulin, 1927 (second printing: Berlin: Schocken, 1933). הרשימה כוללת 1,302 כותרים בקבלה וכן 273 דפוסי זוהר, על מפרשיו. שלום המשיך לעדכן את הרשימה במשך כל חייו. ראו אצל [[מלאכי בית אריה]], יחסו של גרשם שלום לספר ולספרייה: '''גרשם שלום - על האיש ופועלו''': דברים שנאמרו ביום השלושים להסתלקותו; ירושלים, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, הוצאת מאגנס ומוסד ביאליק, תשמ"ג-1983, עמ' 69.}}

ב-5 בדצמבר 1923 נשא לאשהלאישה את אֶשָה בורכארדט,{{הערה|1=שלום, שלום ואמו, עמ' 525.}} שאותה פגש לראשונה ב[[המבורג]] חמש שנים קודם לכן. השניים התגרשו בקיץ 1936.{{הערה|1=מאוחר יותר נישאה אֶשָה לעמיתו של שלום, שמואל הוגו ברגמן. ראו: שלום, שלום ואמו, עמ' 414.}} בדצמבר באותה שנה נשא שלום לאישה את פניה פרויד.{{הערה|1=ראו [http://jnul.huji.ac.il/dl/ketubbot/html/k0979.htm תצלום] של הכתובה ב"אוסף הכתובות" של [[הספרייה הלאומית]] בירושלים. (KET 8* 901/979; [http://aleph.nli.org.il/F?func=direct&local_base=nnl01&doc_number=000300301 מס' מערכת: 300301]).}}

בספטמבר [[1925]] קיבל משרת [[מרצה]] במכון למדעי היהדות של האוניברסיטה העברית.{{הערה|שלום, מברלין לירושלים, עמ' 223}} בעת המינוי הוזמן להרצות את הרצאת הפתיחה של המכון. בהרצאתו, "האם חבר ר' [[משה די לאון]] את ספר הזהר?", חלק על קביעותיו של [[צבי גרץ]] וניסה להוכיח כי לא די לאון הוא שחיבר את הזוהר. מספר שנים אחר כך חזר בו מכך.{{הערה|1={{הארץ|יוסף דן|ראשית דרכו של גרשם שלום באוניברסיטה העברית: שתי תמיהות|1.783870|2 באפריל 2002}}.}} בספטמבר 1933 נתמנההתמנה שלום ל[[פרופסור]]. בקיץ 1941 קיבל מינוי של [[דקאן]]. בשנת 1945 נתמנה ל[[פרופסור מן המניין]]. בשנת [[1964]] פרש מהוראה. תלמידיו בסמינריון האחרון שלו, בשנת [[תשכ"ה]], היו [[יוסף בן שלמה]], [[אפרים גוטליב]], [[יוסף דן]], [[דבורה דימנט]], [[משה חלמיש]], [[אהוד בן עזר]], [[שלמה צוקר]] ו[[איתמר גרינוואלד]].{{הערה|1=גרשם שלום, תערוכת זיכרון, עמ' כד.}}

במקביל להוראה באוניברסיטה, החל שלום להרצות, משנות השלושים ואילך, על הזוהר, על הקבלה ועל החסידות, בפורומים שונים. בין היתר, הרצה בתוכניות רדיו ב[[רשת ב']], במפגשים פתוחים מול קהל וכן במכון להשתלמות במדעי הרוח ובמדעי החברה ולשיפור הלשון בתל אביב (שהיה חלק ממרכז להשכלה לעם של האוניברסיטה העברית).{{הערה|המידע הוא על בסיס הודעות שהתפרסמו בעיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]". ראו למשל {{דבר||תוכנית לימודים 50'|1950/01/12|00306|||Ad}}}} עוד קודם לכן, כבר בחורף הראשון שלאחר עלייתו לארץ ובמשך עשרים וחמש השנים הבאות, הרצה שלום על נושאים שונים בתורת הסוד היהודית גם בקיבוצים שונים. הרצאתו הראשונה, על הקבלה ב[[צפת]], הייתה בקיבוץ [[בית אלפא]], בהתאם להצעתו של הסופר [[יהודה יערי]].{{הערה|1=שלום, מברלין לירושלים, עמ' 211–212.}}

בשנת [[1946]] נשלח מטעם האוניברסיטה העברית, עם [[אברהם יערי]], ל[[אירופה]] (בעיקר לגרמניה, ל[[אוסטריה]] ול[[צ'כוסלובקיה]]), בניסיון להציל את אוצרות התרבות היהודיים. יחד הם סייעו בהצלתם ובהעברתם לישראל של כחצי מיליון ספרים, שהוחרמו על ידי הנאצים בתקופת [[השואה]].{{הערה|1=עמ' י, אצל גרשם שלום, תערוכת זיכרון. ראו גם [http://collections1.yadvashem.org/notebook_ext.asp?item=35571 תמונתו של שלום], "מסייע בזיהוי כתבי יד נדירים בעברית", ב[[אופנבך]], גרמניה, באתר [[יד ושם]].}} במהלך שהותו, ביקר במחנות הריכוז וההשמדה, ונהג להרצות על ארץ ישראל בפני הניצולים, בניסיון לעודד את רוחם. אשתו פניה העידה כי משחזר לארץ היה מדוכא ותשוש וסירב לעשות דבר. הוא שכב רוב היום במיטתו ומיעט לדבר עם אנשים. הוא סבר כי "עם ישראל נרצח" וחשש כי לא יהיה בכוחם של הנותרים בארץ לבנות חברה יהודית חדשה. רק לאחר כשנה התאושש וחזר לעצמו.{{הערה|1=פניה שלום, "בשולי ה'הקדמה' האבודה שנתגלתה", בתוך: '''גרשם שלום, שבתי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו''', 2 כרכים, תל אביב: הוצאת עם עובד, תשמ"ח-1987, עמ' כח.}}

בשנת 1960, עת החלה ב[[מכון ויצמן]] בניית המחשב שהחליף את [[ויצק]], אז המחשב הראשון והיחיד בישראל, התקבלה הצעתו של שלום להחליף את שמו של המחשב מ"ויצק 2" ל"[[גולם (מחשב)|גולם]]" (על שם [[הגולם מפראג]]).{{הערה|1=ראו "הגולם מפראג והגולם מרחובות", '''דברים בגו''', עמ' 84–90. ראו גם הערך: "[[גולם (מחשב)|גולם]]".}}