יהדות נאולוגית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: נמנ\1 עם
אין תקציר עריכה
שורה 24:
ב-[[1867]] עלתה היוזמה בקרב ראשי קהל פשט לכונן ארגון הנהגה מרכזי. האורתודוקסים ראו זאת כמזימה שתאפשר ליריביהם להשתלט עליהם. כשלא הצליחו לשכנע את השלטונות לבטל את קונגרס הייסוד, ניסו לשתק אותו ולבסוף הגישו [[אולטימטום]] בדרישה לקבוע כי ה[[שולחן ערוך]] יהווה בסיס לכל החלטה שתתקבל. כשהנשיא [[איגנאץ הירשלר]] סירב לקבל זאת בטענה כי מדובר בנושא דתי בו אינם מוסמכים לדון, פרשו כמחצית מהצירים השמרנים ודרשו ארגון ארצי משלהם. הילדסהיימר והמתונים נותרו במליאה. עמדת היוצאים התקבלה לבסוף, והם הקימו ועד נפרד.
 
כמעט כל הקהילות הליברליות הצטרפו לארגון החדש שהוקם ב-1871 על יסוד התקנות שהתקבלו בקונגרס, "הלשכה הארצית של בני ישראל ההונגרים" (Magyarorszagi Izraelita Orszagos Irodaja). הם נודעו בקיצור כ"קונגרסאים" או "נאולוגים".{{הערה|Margit Balogh, Jenő Gergely. '''Egyházak az újkori Magyarországon, 1790-1992: kronológia'''. MTA Történettudományi Intézete, 1993 . עמ' 51.}} מספר מצומצם של עדות שנטו לעמדה זו – קבוצות מיעוט שפרשו מעדות האם האורתודוקסיות שלהן עקב החלוקה הארצית אך העדיפו לא להצטרף ללשכה, או כאלה שאחזו בקו מתון – לא נספחו, אלא נותרו במעמד של עצמאי של [[קהילות הסטטוס קוו אנטה]]. הממשלה הכירה בחלוקה המנהלית בין היהודים אך הוסיפה לראות בהם בני אותה דת, למרות שיריביהם הצהירו כי הנאולוגים משתייכים לאמונה נפרדת. השלטון הגדיר את שלוש הקבוצות כ'פלגים' (irányzat), אך לא כזרמים דתיים (vallásfelekezethez).{{הערה|Raphael Patai, '''The Jews of Hungary: History, Culture, Psychology''', Wayne State University Press, 1996. (להלן: '''פטאי''') עמ' 322.}}
 
<gallery>