ברוך קימרלינג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עיצוב
שורה 9:
קימרלינג נולד ב-[[1939]] ב[[רומניה]], בעיר טורדה שב[[טרנסילווניה]]. בלידתו נפגע מ[[שיתוק מוחין]], וכתוצאה מכך סבל מליקויים רבים, ביניהם קושי בדיבור שלא מנע ממנו להיבחר במשך שנים למרצה הטוב ביותר על ידי הסטודנטים. הוא סבל גם קשיי הליכה, אשר התדרדר הרבה יותר מאוחר עד כדי שימוש ב[[כיסא גלגלים]]. בינואר [[1952]] [[העלייה מרומניה#1948–1952|עלה עם הוריו לישראל]], והמשפחה עברה להתגורר ב[[מעברה|מעברת]] [[גן יבנה]]. ב-[[1954]] עברה המשפחה לשכונת דורה ב[[נתניה]].
בנעוריו היה קימרלינג פעיל בארגון "שתל"ם" של המשפחות של ילדים שלקו בשיתוק מוחין וכתב יחד עם שני חברים עיתון בשם "נתגבר"{{הערה|אפרים רז}}.
למד בבית הספר התיכון "אהל שם" ברמת-גן אותו סיים ב-1961. בשנת [[1969]] קיבל תואר שני בסוציולוגיה מ[[האוניברסיטה העברית בירושלים|האוניברסיטה העברית]]{{הערה|{{דבר||רשימת מקבלי תארים באוניברסיטה העברית בירושלים|1969/06/23|00601}}}}, ובשנת [[1974]] קיבל תואר [[דוקטור]] מהאוניברסיטה העברית, על עבודה שכותרתה "השפעת הגורמים הקרקעיים והטריטוריאליים בסכסוך היהודי-ערבי על בינוי החברה היהודית בארץ-ישראל מראשית ההתיישבות ועד לאחר מלחמת 1967". על-פי עבודה זו פרסם את הספר "ציונות וטריטוריה".
 
באוגוסט [[1975]] נישא לדיאנה איידן, נוירופיזיולוגית ו[[דוקטורנטית]] ל[[פילוסופיה של המדע]]. לזוג נולדו שלושה ילדים. על חייו איתה אמר: {{ציטוטון|אני חב לדיאנה הכל, ואיני יכול לפצותה בדבר. כי אוטוביוגרפיה לא יכולה לתקן או לשנות דבר. אך אולי זה מעין פורקן, וגם מגיע לה שידעו שוויתרה על דוקטורט בהדרכת ליבוביץ הגדול למען המשפחה}} (בראיון לדליה קרפל). קימרלינג כתב תשעה ספרים ומאות [[מסה (חיבור עיוני)|מסות]] ומאמרים.