[[קובץ:North French Hebrew Miscellany folio 5B.l.jpg|שמאל|ממוזער|270px|כתב יד מהמאה ה-13 שבו מופיע ציור ומתחתיו כתוב "זה המנורה ואהרן הנותן שמן בנרות".]]
'''הדלקת הנרות במקדש''' היא [[מצווה]] מ[[דאורייתא]] שקוימה מדי ערב ב[[בית המקדש]] בנרות של [[מנורת שבעת הקנים]], ומדי בוקר בהדלקת נר התמיד והטבת יתר הנרות והכנתם להדלקה.{{הערה|לדעת (ישנה את שיטת [[הרמב"ם]] [[s:({{רמב"ם_הלכות_תמידים_ומוספין_גם||תמידין ומוספים|פ"ג מתמידין ומוספין הלכה |י-|יב]]|ללא=שם}}) כשיטת יחיד, הסובר שמצוותמצוות הדלקת המנורה כוללת גם הדלקה בבוקר מלבד ההדלקה בערב).}}
על פי ה[[מדרש]], מטרת הדלקת הנרות לא הייתה למטרת תאורה, אלא כעדות לכך שה[[שכינה]] שורה ב[[עם ישראל|ישראל]].{{הערה|{{בבלי|מנחות|פו|ב}}}} טעם נוסף המוזכר ב[[ספר החינוך]] הוא לפאר ולכבד את בית המקדש.{{הערה|{{ספר החינוך|צח}}}}
==סדר ההדלקה==
הטיפול בנרות והכנתם להדלקה הם חלק מרכזי במצווה, ובמובן מסוים אף חשוב מן ההדלקה עצמה:, בניגודמכיוון להטבתשהטבת הנרות, הנעשיתנעשית על ידי [[כהן]] בלבד, בעוד הדלקת המנורה יכלה להיעשות על ידי אדם שאינו כהן, כל עוד הוא אינו נכנס להיכל.{{הערה|[[משנה תורה לרמב{{רמב"ם]], הלכות |ביאת המקדש, פרק מקדש|ט', הלכה |ז'}}. לדעת [[הראב"ד]] שם, לכתחילה אין לעשות כך.}}
הדלקת הנרות והטיפול בהם נעשו בבוקר ובערב; בערב הודלקו כל הנרות עם כמות שמן של חצי [[מידות ומשקלות תורניים#לוג, רובע|לוג]] בכל נר, כמות שמספיקה גם ללילות החורף הארוכים, ובבוקר היו מדליקים מחדש את שני הנרות המזרחיים,{{הערה|את הנרות הדליקו שוב במידה והם כבו. היו מדליקים את שני הנרות מכיוון שהנר השני ממזרח היה צריך להיות דלוק תמיד, כדברי הפסוק {{הדגשה|להעלת נר תמיד|{{תנ"ך|ויקרא|כד|ב}}}} ובכדי שלא לדלג על הנר המזרחי ביותר ולפחות מכבודו הדליקו גם אותו.}} לפני ההדלקה מחדש, היו מוסיפים לנרות שמן ומסירים את האפר מהפתילה. באותה הזדמנות היו מנקים ומחליפים את הפתילה והשמן לנרות האחרים שכבר כבו. אם כל הנרות כבו היו מדליקים אותם מחדש מ[[אש]] [[מזבח העולה]]. עבודה זו נקראת "[[הטבת הנרות]]" או "[[דישון המנורה]]", והיא התקיימה כחלק מ[[העבודה במקדש|העבודה היומית במקדש]], לאחר זריקת דם [[קרבן התמיד|תמיד של שחר]].
הדלקת כל שבעת הנרות הייתה נעשית רק בערב, והיא הייתה העבודה האחרונה שנעשתה במקדש.{{הערה|[[{{משנה]], [[מסכת |תמיד]], פרק |ג'|ח}}, משנה ח'. על פי פירוש [[עובדיה מברטנורה]].}}
==נר התמיד==
==חומרים==
===שמן זית זך===
הנרות במנורה הודלקו ב[[שמן זית]]. בפסוק בספר שמות נאמר "שמן זית זך כתית למאור", ומכאן למדו חז"ל שהשמן ששימוש למילוי המנורה היה באיכות הגבוהה ביותר המכונה "ראשון שבראשון".{{הערה|[[תלמוד {{בבלי]], [[מסכת |מנחות]], דף פ"ו, |פו|א'.}}.}} שמן זה בא מהזיתים המובחרים הנמסקים מצמרת עץ הזית, ושעברו כתישה - ולא טחינה שעלולה לגרום לעכירות בשמן.
===הפתילות===
בשונה מהשמן לא הייתה הגדרה ספציפית לחומר שממנו נעשו הפתילות, ונקבע להלכה כי כל פתיל שכשר לנרותל[[נרות שבת ויום טוב|נרות שבת]] כשר למנורה, דהיינו כל פתיל שבוער היטב - מתאים למצוה. בפועל השתמשו בבד מבגדי כוהנים בלויים.{{הערה|[[תלמוד {{בבלי]], [[מסכת |שבת]], דף כ"|כא|א, א'.}}}}
==קישורים חיצוניים==
|