ויקיפדיה

2001: אודיסיאה בחלל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ תבנית סרט: "מפיץ" ==> "חברה מפיצה", "אולפן" ==> "חברת הפקה", "הפקה" ==> "הופק בידי" (תג)
הסרת קישורים עודפים
שורה 1:
{{סרט
|תמונה=קובץ:2001 a space odyssey hebrew.jpg
|כיתוב=עטיפת ה-DVDה־DVD של הסרט
|בימוי=[[סטנלי קובריק]]
|תסריט=סטנלי קובריק {{ש}} [[ארתור סי. קלארק]]
שורה 25:
|חברה מפיצה=[[מטרו גולדווין מאייר]]
|חברת הפקה=Stanley Kubrick Productions}}
'''2001: אודיסיאה בחלל''' (ב[[אנגלית]]: <span dir="ltr">'''2001: A Space Odyssey'''</span>) הוא [[סרט קולנוע|סרט]] אמריקאי משנת 1968 בבימויו של [[סטנלי קובריק]]. התסריט לסרט נכתב על ידי קובריק ו[[ארתור סי. קלארק]], בהשראת ספרו הקצר של קלארק "הזקיף".{{הערה|ד"ר אילנה מודלינגר, [http://techedu.huji.ac.il/journey/art/space.html {{כ}} "אודיסיאה בחלל"], אתר מסע בעידן הטכנולוגי, האוניברסיטה העברית בירושלים, 16 באוקטובר 2007}} בעקבות הסרט, קלארק כתב [[רומן]] באותו שם שיצא לאור גם הוא בשנת 1968, שנה לפני נחיתת האדם הראשון על [[הירח]]. הסרט עוקב אחר מסעם של משלחת אסטרונאוטים ל[[כוכב לכת|כוכב הלכת]] [[צדק (כוכב לכת)|צדק]] בעקבות גילויו של [[מונולית]] שחור באדמת הירח אשר משדר [[גלי רדיו|אותות רדיו]] אל עבר צדק. כמו כן, הסרט עוסק ב[[אקזיסטנציאליזם]], [[אבולוציית האדם]], טכנולוגיה, [[בינה מלאכותית]] ובאפשרות של [[חיים מחוץ לכדור הארץ]]. ''2001: אודיסיאה בחלל'' נודע בשל [[מדע בדיוני קשה|דיוקו המדעי]] בכל הנוגע לטיסות לחלל והציג [[אפקטים מיוחדים|אפקטים ויזואליים]] חדשניים לתקופתו. הדיאלוגים בסרט הם מעטים וה[[פסקול]] מורכב ברובו מיצירות של [[מוזיקה קלאסית]] וביניהן "[[כה אמר זרתוסטרא (שטראוס)|כה אמר זרתוסטרא]]" של המלחין [[ריכרד שטראוס]] ו"[[הדנובה הכחולה]]" של [[יוהאן שטראוס (הבן)|יוהאן שטראוס]].
 
"2001: אודיסיאה בחלל" נודע בשל [[מדע בדיוני קשה|דיוקו המדעי]] בכל הנוגע לטיסות לחלל והציג [[אפקטים מיוחדים|אפקטים ויזואליים]] חדשניים לתקופתו. הדיאלוגים בסרט הם מעטים וה[[פסקול]] מורכב ברובו מיצירות של [[מוזיקה קלאסית]] וביניהן "[[כה אמר זרתוסטרא (שטראוס)|כה אמר זרתוסטרא]]" של המלחין [[ריכרד שטראוס]] ו"[[הדנובה הכחולה]]" של [[יוהאן שטראוס (הבן)|יוהאן שטראוס]].
''2001: אודיסיאה בחלל'' מומן והופץ על ידי חברת ההפקות [[מטרו גולדווין מאייר]] האמריקאית, אך צולם ונערך ברובו באולפני החברה באנגליה. בעת יציאתו לאקרנים, הוא התקבל בביקורות מעורבות אך עדיין הפך לסרט הרווחי ביותר בשנת 1968 ב[[צפון-אמריקה]]. הסרט היה מועמד לארבעה [[פרס אוסקר|פרסי אוסקר]], וזכה ב[[פרס אוסקר לאפקטים הטובים ביותר|פרס האפקטים הוויזואליים]]. בשנת 1984, יצא לאקרנים סרט המשך בשם ''2010'' בבימויו של פיטר היאמס.▼
 
▲''"2001: אודיסיאה בחלל''" מומן והופץ על ידי חברת ההפקות [[מטרו גולדווין מאייר]] האמריקאית, אך צולם ונערך ברובו באולפני החברה באנגליה. בעת יציאתו לאקרנים, הוא התקבל בביקורות מעורבות אך עדיין הפך לסרט הרווחי ביותר בשנת 1968 ב[[צפון-אמריקה|צפון־אמריקה]]. הסרט היה מועמד לארבעה [[פרס אוסקר|פרסי אוסקר]], וזכה ב[[פרס אוסקר לאפקטים הטובים ביותר|פרס האפקטים הוויזואליים]]. בשנת 1984, יצא לאקרנים סרט המשך בשם '''2010''' בבימויו של פיטר היאמס.
''2001: אודיסיאה בחלל'' נחשב על ידי רבים לאחד הסרטים הטובים והמשפיעים ב[[תולדות הקולנוע]]{{הערה|[[דניס אוברבי]], [https://www.nytimes.com/2018/05/10/science/2001-a-space-odyssey-kubrick.html {{כ}} "<span dir="ltr">2001: A Space Odyssey Is Still the Ultimate Trip</span>"], {{כ}} [[ניו יורק טיימס]], 10 במאי 2018}} ואלמנטים רבים ממנו נלקחו ויושמו בסרטים רבים אחרים של ז'אנר המדע בדיוני.{{הערה|[[שמוליק דובדבני]], [https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17426, {{כ}} "2001: העתיד כבר כאן"], אתר [[הספרייה הווירטואלית של מט"ח]], ינואר 2001}}{{הערה|ירון ליבנה, [https://yaronlivne.wordpress.com/2012/12/06/space2001/, {{כ}} אודיסאה בחלל 2001 סטנלי קובריק], ירון ליבנה הבלוג – מאמרי עומק, ‏6 בדצמבר 2012}} בשנת 1991, החליטה [[ספריית הקונגרס]] לשמר את הסרט ב[[ארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית]] בשל "חשיבותו התרבותית, ההיסטורית והאסתטית". בשנת 2002, מגזין [[Sight & Sound]] דירג את הסרט במקום השישי ברשימת עשרת הסרטים הטובים בכל הזמנים.▼
 
▲''"2001: אודיסיאה בחלל''" נחשב על ידי רבים לאחד הסרטים הטובים והמשפיעים ב[[תולדות הקולנוע]]{{הערה|[[דניס אוברבי]], [https://www.nytimes.com/2018/05/10/science/2001-a-space-odyssey-kubrick.html {{כ}} "<span dir="ltr">2001: A Space Odyssey Is Still the Ultimate Trip</span>"], {{כ}} [[ניו יורק טיימס]], 10 במאי 2018}} ואלמנטים רבים ממנו נלקחו ויושמו בסרטים רבים אחרים של ז'אנר המדע בדיוני.{{הערה|[[שמוליק דובדבני]], [https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17426, {{כ}} "2001: העתיד כבר כאן"], אתר [[הספרייה הווירטואלית של מט"ח]], ינואר 2001}}{{הערה|ירון ליבנה, [https://yaronlivne.wordpress.com/2012/12/06/space2001/, {{כ}} אודיסאה בחלל 2001 סטנלי קובריק], ירון ליבנה הבלוג – מאמרי עומק, ‏66 בדצמבר 2012}} בשנת 1991, החליטה [[ספריית הקונגרס]] לשמר את הסרט ב[[ארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית]] בשל "חשיבותו התרבותית, ההיסטורית והאסתטית". בשנת 2002, מגזין [[Sight & Sound]] דירג את הסרט במקום השישי ברשימת עשרת הסרטים הטובים בכל הזמנים.
 
==עלילה==
שורה 38 ⟵ 40:
 
===המונולית בירח===
חלק זה נפתח בחללית נוסעים שנמצאת בדרך לתחנת החלל אשר מקיפה את כדור הארץ. נראה שבחללית יש במסע זה נוסע יחיד, ואנו לומדים שמדובר במדען בשם הייווד ר. פלויד אשר נמצא בדרכו ל[[מושבת ירח|בסיס הירחי]] '"קלאביוס'". לפני הגעתו לבסיס הירחי, פלויד נוחת בתחנת החלל בה הוא עורך שיחת וידאו עם בתו ולאחר מכן נפגש עם חברתו אלנה, מדענית סובייטית, ושאר עמיתיה לעבודה אשר שואלים את פלויד לגבי "הדברים המוזרים" שמתרחשים בבסיס הירחי ולגבי השמועה על מגפה מסתורית שפרצה בו. ד"ר פלויד, בנימוס אך בתקיפות, מסרב לענות על השאלות לגבי המגפה וטוען שהוא "לא רשאי לדבר על כך".
 
בהמשך ד"ר פלויד מגיע לבסיס הירחי ועורך ישיבה סודית עם בכירים בבסיס. בישיבה הוא מתנצל על סיפור הכיסוי לפיו פרצה מגפה בבסיס אך מדגיש את חשיבות הסודיות. נחשף שמטרת ביקורו האמיתית היא לחקור עצם מלאכותי שנקבר ב[[מכתש טיכו]] באופן מכוון לפני ארבעה מיליון שנים. פלויד וצוותו מגיעים בחליפות חלל לחפירה שנעשתה במקום בו התגלה העצם ויורדים לחפירה. העצם נגלה לצופים, והוא נראה זהה למונולית השחור בו פגשו הקופים. המדענים סובבים את המונולית ונוגעים בו, ואז מגיע רגע הזריחה. ברגע שקרני השמש הראשונות נוגעות בעצם שהיה קבור מזה עידנים, נשמע קול רם, וכל המדענים מצמידים את ידיהם לקסדותיהם, ונראה שהם מנסים להגן על אוזניהם מהצליל הרם. אופי הצליל והידיעה שעל פני הירח שורר ריק נותנים לצופה להבין שהצליל הוא למעשה שידור רדיו שמקורו במונולית. בתמונה זו מסתיים החלק השני.
 
===המשימה אל צדק===
שמונה עשר חודשים לאחר מכן, החללית '''דיסקברי 1''' נמצאת בדרכה ל[[כוכב לכת|כוכב הלכת]] [[צדק (כוכב לכת)|צדק]] ועל סיפונה צוות בן חמישה אסטרונאוטים; ד"ר דייוויד באומן, ד"ר פרנק פול ועוד שלושה מדענים אחרים שנמצאים ב[[הקפאה קריוגנית]]. רוב הפעולות של החללית נשלטות על ידי המחשב '''HAL 9000''', מחשב בעל [[בינה מלאכותית]] אשר מכונה על ידי האסטרונאוטים בשם האל. האל מאופיין כמחשב אשר חסין משגיאות או תקלות. ובמהלךבמהלך ראיון של הצוות עם רשת הטלוויזיה [[BBC]], באומן נשאל האם להאל יש רגשות ועונה כי זה אכן נראה כך אך האמת אינה ידועה.
 
במהלך המסע לצדק האל שואל את באומן לגבי המסתוריות יוצאת הדופן והסודיות הסובבת את המשימה אך אז קוטע את עצמו ומדווח על תקלה המתקרבת ובאה במכשיר אשר שולט באנטנה הראשית של החללית. בעזרת רכב חלל חיצוני, האסטרונאוטים מחליפים את הרכיב שלכאורה תקול אך לא מוצאים בו כל תקלה. האל מציע להתקין בחזרה את הרכיב התקול ולתת לו להתקלקל כדי שהתקלה תימצא. מרכז הבקרה מסכים לכך אך מודיע לאסטרונאוטים כי על פי מחשב ''HAL 9000'' תאום אשר נמצא במרכז הבקרה, תחזיתו של המחשב הנמצא בחללית שגויה. כאשר האל נשאל לגבי התקלה, הוא מתעקש שהטעות בתחזית מקורה בטעות אנוש כלשהי מאחר שמחשב מסוג זה מעולם לא טעה. האסטרונאוטים באומן ופול, בעודם מודאגים מהתנהגותו של האל, נכנסים לאחד מרכבי החלל כדי לדבר על התקרית מבלי שהאל ישמע את דבריהם. למרות אמינותם של מחשבים מסדרת HAL, לשניים יש חשדות לגביו אך הם מחליטים לפעול לפי הצעתו ולהחליף בחזרה את הרכיב. הם מחליטים שאם אכן יתגלה שהאל שגה, הם ינתקו אותו. במהלך שיחתם של באומן ופול, האל מצליח לראות אותם דרך חלקו השקוף של רכב החלל ומצליח לקרוא את שפתיהם בעודם מדברים על תוכניתם.
 
בזמן שפול מנסה להחליף את הרכיב במהלך [[פעילות חוץ-רכבית|פעילות חוץ־רכבית]], רכב החלל אשר נשלט על ידי האל פוגע בצינור החמצן של פול ויחד עם זאת מעיףומעיף אותו הרחק מהחללית. באומן לא מבין שהמחשב אחראי לכך ויוצא עם רכב חלל נוסף כדי לנסות להציל את פול. באותו הזמן האל מנתק את המכשירים המשאירים בחיים את שלושת האסטרונאוטים שנמצאים בהקפאה. כאשר באומן חוזר לחללית עם גופתו של פול, האל מסרב לתת לו להיכנס ומסביר לו שהוא יודע על תוכניתם לנתק אותו ומציין שהחלטה זו תפגע במשימה. באומן מחליט להיכנס לחללית דרך יציאת החירום הנפתחת באופן ידני. לצורך כך הוא עוזב את פול ומחליט לצאת מרכב החלל ולהיכנס לחללית, פעולה שמסכנת את חייו מאחר שיצא למשימה עם רכב החלל, ללא קסדה. באומן שורד ונכנס לחללית בהצלחה. לאחר שחבש קסדה, הוא מתקדם לליבת המעבד של האל מתוך כוונה לנתק את רוב פונקציות המחשב. האל תחילה מנסה להרגיע את באומן, אחרי כן מתחנן ממנו להפסיק ולבסוף מביע פחד.
 
כאשר באומן מסיים לנתק את המחשב, מתנגן סרט וידאו קצר אשר הוקלט מראש ובו מופיע ד"ר פלויד. פלויד מגלה את מטרת המסע האמיתית וחושף את קיומו של מונולית שחור בן ארבעה מיליון שנים אשר התגלה באדמת הירח ומציין כי "מקורו ומטרתו עדיין בגדר תעלומה מוחלטת". פלויד מוסיף כי מלבד אות רדיו בודדה שכוונה ונשלחה לעבר צדק, המונולית היה דומם לחלוטין.
 
===צדק ומֵעֵבֶר לאינסוף===
בהגיעו לצדק, באומן יוצא מהחללית '''דיסקברי 1''' עם רכב חלל כדי לחקור מונולית נוסף שמתגלה ומקיף את כוכב הלכת. בעודו מתקרב אל המונולית, הוא נשאב לתוך מערבולת של אורות צבעוניים. באומן המבוהל מוצא את עצמו נע במהירות עצומה במרחבי החלל וצופה בתופעות קוסמיות ביזאריות ונופים משונים. הוא מוצא את עצמו, בעודו נמצא ברכב החלל, בתוך חדר בעיצוב [[נאו-קלאסיציזם|נאו-קלאסינאו־קלאסי]]. דייב רואה כל פעם גרסאות מבוגרות יותר שלו בהדרגה: באומן, מבוגר יותר, נמצא מחוץ לחללית עדיין בחליפת אסטרונאוט, מתקדם לעברהלעבר חללית, אך מנקודתהיא מבטו איןאינה שם כלל חלליתכבר. הוא נכנס לחדר האמבטיה ובצאתו ממנו הוא רואה את עצמו עוד יותר מבוגר, יושב ליד שולחן ואוכל. כאשר באומן הזקן יותר מפיל בטעות כוס שמפניה על הרצפה, הוא מבחין בעצמו, זקן עוד יותר, קירח ושוכב במיטה. לפתע מול באומן השוכב במיטה מופיע מונולית. כאשר הוא מנסה לגעת בו, הוא הופך למעין ישות דמוית "עובר חללי". הסרט מסתיים באותו עובר חללי (באומן), מרחף בחלל סמוך לכדור הארץ, מסתכל עליו.
 
==הפקה==
קלארק היה בעיצומה של כתיבת ספר המבוסס על [[סיפור קצר]] שכתב ב-1951ב־1951 בשם "הזקיף" ("The Sentinel"), כשפנה אליו הבמאי [[סטנלי קובריק]]. קובריק הציע שיתוף פעולה ביצירת "{{ציטוטון|סרט המדע הבדיוני הטוב ביותר שנעשה אי-פעם"אי־פעם.}} קלארק השתתף בכתיבת התסריט המבוסס על טיוטת הספר. התוצאה: הסרט "2001: אודיסיאה בחלל". הסרט והספר שהוציא קלארק אחר כך זכו להצלחה כבירה. הסרט זכה ב[[פרס אוסקר]] לשנת 1968 בקטגוריה של אפקטים חזותיים.
 
בב־"2001: אודיסיאה בחלל" ניסה קלארק להביא מעין מסר נבואי לשנה שהיא משמעותית, תחילת האלף השלישי, שבעת צאת הסרט לאקרנים נראתה מרוחקת מאד. הוא גם הביא בעלילה מספר בעיות שניסה לפותרן בתסריט כמו תפקוד האסטרונאוטים במצב של [[כוח המשיכה|כוח משיכה]] אפסי וכן את השאלה המוסרית הקרדינלית האם האנושות לא מביאה בפיתוח מחשבים מתוחכמים את האפשרות ש"הגולם יקום על יוצרו".{{הערה|שם=אודיסאה, המודל המשודרג|[https://news.walla.co.il/item/29061 "אודיסאה, המודל המשודרג"], אתר [[וואלה! NEWS]], {{כ}} 14 בנובמבר 2000}}
 
המוזיקה בסרט היא אסופה של קטעי [[מוזיקה קלאסית]]. למשל, המסע מ[[כדור הארץ]] לירח נערך לצלילי ה[[ואלס]] "[[הדנובה הכחולה]]" מאת [[יוהאן שטראוס הבן]]. הסרט מתחיל בהשמעה של פתיחת ה[[פואמה סימפונית|פואמה הסימפונית]] [[כה אמר זרתוסטרא (שטראוס)|כה אמר זרתוסטרא]] של [[ריכארד שטראוס]] על פי [[פרידריך ניטשה]].{{הערה|שם=בבוקר הראשון של האלף החדש}} קטע מוזיקלי זה, הפך מאז למזוהה עם סרטי מדע בדיוני. קטעי מוזיקה נוספים כוללים יצירות של [[אראם חאצ'טוריאן]] וקטעים מארבע יצירות של מלחין האוונגרד [[ג'רג' ליגטי]]. קובריק, שהשתמש ביצירות ללא רשותו של המלחין הביא את ליגטי לתודעת הכלל והיה לאחד ממלחיני האוונגרד שפרצו אל קהל רחב. מאז, קובריק השתמש ביצירות של ליגטי בשניים מסרטיו הבאים.
שורה 65 ⟵ 67:
==יציאת הסרט==
===הכנסות וביקורות===
סך הכנסות הסרט ברחבי העולם נאמדות בכ-190בכ־190 מיליון [[דולר אמריקני|דולר]], מתוכם כ-56כ־56.7 מיליון בצפון-אמריקהבצפון־אמריקה.
 
עת יציאת הסרט הביקורות היו תחילה מעורבות אך עם הזמן הסרט הגיע למעמד של [[סרט פולחן]]. [[מבקר קולנוע|מבקר הקולנוע]] פנלופה גיליאט מ[[הניו יורקר]] כתב "{{ציטוטון|זהו סרט נהדר ומסע ובלתי נשכח ... הסרט הוא בידור מהפנט, מצחיק, אך גם מחריד".}} צ'ארלס צ'מפלין מה[[לוס אנג'לס טיימס]] כתב שזה "{{ציטוטון|הסרט אליו חיכו ופיללו חובבי סרטי המדע בדיוני בכל הגילאים ומכל פינה בעולם לקבל מתעשיית הקולנוע. זו היא הצהרה אולטימטיבית של סרטי המדע בדיוני, מימוש אדיר של העתיד המרחבי ... זו היא אבן דרך באמנות הקולנוע".}} בביקורת על הסרט ב[[בוסטון גלוב]] נכתב "{{ציטוטון|הסרט המדהים ביותר בעולם. מעולם לא נראה דבר כזה בבוסטון, או לצורך העניין בשום מקום אחר ... הסרט מרגש כמו גילוי של מימד חדש בחיים".}} מבקר הקולנוע הנודע [[רוג'ר איברט]] נתן לסרט ציון של 4 מתוך 4 כוכבים וכתב שהסרט "{{ציטוטון|מצליח להפליא בקנה מידה קוסמי".}}{{הערה|[[רוג'ר איברט]], [https://www.rogerebert.com/reviews/2001-a-space-odyssey-1968 {{כ}} "<span dir="ltr">2001: A Space Odyssey</span>"], {{כ}} [[שיקגו סאן-טיימס|שיקגו סאן־טיימס]], 12 באפריל 1968}} מאוחר יותר הוא גם ציין את הסרט ברשימת עשרת הסרטים הטובים ביותר במגזין [[Sight & Sound]]. מגזין [[Time]] פרסם שבע ביקורות שונות על הסרט בעת יציאתו, כאשר כל אחת מעט יותר חיובית מהקודמת; בביקורת האחרונה שפורסמה ב-27ב־27 בדצמבר 1968, נכתב כי '''2001''' הוא "{{ציטוטון|סרט אפי אודות ההיסטוריה והעתיד של המין האנושי אשר מבוים בצורה מבריקה על ידי סטנלי קובריק. האפקטים המיוחדים מלהיבים."}}
 
רנטה אדלר מה[[ניו יורק טיימס]] כתבה שהסרט "נמצא איפשהו בין היפנוזה לשיעמום". במגזין [[וראייטי (מגזין)|וראייטי]] נכתב "{{ציטוטון|'''2001''' הוא סרט אפי, גדול ויפה, אך מגושם ... למרות צילום ואפקטים ויזואליים מוצלחים, חסרה בסרט הגישה הדרמטית ותחושת המתח מועברת רק במחצית הדרך".}}{{הערה|רוברט פרדריק, [https://variety.com/1968/film/reviews/2001-a-space-odyssey-1200421723/ {{כ}} "<span dir="ltr">2001: A Space Odyssey</span>"], {{כ}} [[וראייטי (מגזין)|וראייטי]], 2 באפריל 1968}} מבקר הקולנוע [[אנדרו סאריס]] כתב שהסרט הוא "{{ציטוטון|אחד הסרטים הקודרים ביותר שראיתי מעודי ... '''2001''' הוא אסון מכיוון שהוא מופשט מדי כדי להעביר מסריו המופשטים".}} לאחר צפייה שנייה סאריס שינה את דעתו וכתב שהסרט "{{ציטוטון|הוא אכן יצירה גדולה מאת אמן גדול".}}
 
===פרסים===
*[[פרס אוסקר|פרסי אוסקר]] -– הסרט זכה ב[[פרס אוסקר|פרסבפרס האוסקר]] בקטגוריית [[פרס אוסקר לאפקטים הטובים ביותר|האפקטים הוויזואליים]] והיה מועמד ל-3ל־3 פרסי אוסקר נוספים בקטגוריות ה[[פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר|בימוי]], [[פרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר|התסריט המקורי]] ו[[פרס אוסקר לעיצוב ההפקה הטוב ביותר|עיצוב ההפקה]].
*[[פרס באפט"א לקולנוע|פרסי באפט"א לקולנוע]] -– הסרט זכה ב-4ב־4 פרסי באפט"א בקטגוריות [[פרס באפט"א לצילום הטוב ביותר|הצילום]], עיצוב הפקה, פסקול ו-'ו־"Road Show'" (הקרנות מצומצמות). כמו כן היה מועמד ב[[פרס באפט"א לסרט הטוב ביותר|קטגוריית הסרט הטוב ביותר]].
*[[פרס הוגו|פרסי הוגו]] -– זכייה בפרס סרט הדרמה הטוב ביותר.
*פרסי האקדמיה האיטלקית (David di Donatello) -– זכייה בפרס הסרט הזר הטוב ביותר.
*פרסי Directors Guild of America Award -– מועמדות לפרס הבימוי הטוב ביותר.
 
==ניתוח==
המוטיב המרכזי בסרט הוא האדם מול הטכנולוגיה. אך גם פולחן האלימות משחק תפקיד ביצירה הפילוסופית של [[סטנלי קובריק]]. בפרק הראשון, "פרהיסטוריה", לאחר שגילה את היכולת להשתמש בכלים שבסביבתו, קוף האדם הורג אחד מקופי האדם של הקבוצה היריבה (ובכך עוזר לשבט שלו להשתלט על מקור המים החשוב) הוא מניף את העצם הרוצחת והיא מתחלפת בתמונה של חללית מרחפת בחלל. זוהי אחת הסצנות המפורסמות בהיסטוריה של הקולנוע. מה שקובריק רוצה לומר בזה הוא שהאלימות, מזעזעת ככל שתהיה היוותה חלק משמעותי בהתפתחותה של האנושות, וכיאה לכזאת שהתבססה על אלימות נידונה היא לכישלון. בפרק האחרון, סגירת מעגל מתבצעת כאשר המחשב בעל הבינה המלאכותית "האל", מנוטרל רק באמצעות מברג -– כלי ידני ופרימיטיבי.
 
בחלק השני של הסרט, אפשר לראות את אחד החוקרים האמריקאים מתיישב לשיחה עם שליחים רוסים. הוא מדבר עמם על העניינים השונים שבפוליטיקה. זה למעשה מראה שעל אף שהאדם שיפר נפלאות את כליו -– התנהגותו לא השתנתה עוד מתחילת הזמן. הוא עדיין מחולק לשבטים שמסוכסכים לגבי נושאים שונים ומשונים.
 
מבקרים נוספים טענו שהגותו של הפילוסוף הגרמני [[פרידריך ניטשה]], כפי שמתבטאת ב"כה אמר זרתוסטרא", עומדת בבסיסו של הסרט. ניטשה טען שהאדם אינו אלא גשר בין החיה -– ל"[[על-אדם|על־אדם]]", אלוהים, יצור ששולט בגורלו. במהלך הסרט אנו רואים את השלבים שעובר האדם, מלבד זה הנוכחי, משחר ההיסטוריה אל העתיד. בעתיד, האדם הוא אלוהים. הוא כעת יצר תבונה מלאכותית משל עצמה. הוא בורא ובסופו של דבר ברייתו קמה עליו. בסצנה האחרונה של אודיסאה בחלל, הצופים רואים תינוק עטוף בהילה כחולה -– מסתכל בעיניים בוהקות אל עבר כדור הארץ. זהו למעשה, ה"על-אדםעל־אדם", יצור טהור וכנה.
 
==מחוות ופרודיות==
בתקשורת הפופולרית כדוגמת סרטים, טלוויזיה, פרסום, מוזיקה או משחקי מחשב היו אינספור רמזים והפניות לסרט מאז שהסרט 2001 אודיסיאה בחלל יצא לאקרנים. במיוחד, "סצנת העצם", המונולית, HAL 9000, הסצנה הסופית, ומוזיקת הקולנוע צוטטו או מועתקים לעיתים קרובות. דוגמאות למחוות או לפרודיות כאלה הן:
* השיר [[Space Oddity (שיר)|Space Oddity]] של [[דייוויד בואי]] שהוקלט ב-ב־[[1969]], שנה לאחר שהסרט יצא לאקרנים.
* סרט הפרודיה [[כוכב אפל (סרט)|כוכב אפל]] בבימויו של [[ג'ון קרפנטר]] מ-1974מ־1974.
* סרט הפרודיה [[שיגעון בחלל]] בבימויו של [[מל ברוקס]] מ-1987מ־1987.
*בסרט "צ'רלי בממלכת השוקולד" של טים ברטון מ-2005מ־2005 יש סצנה בה מועברת חפיסת שוקולד לתוך טלוויזיה שבה מוצגת הסצנה של הופעת המונוליט שהופך לחפיסת שוקולד.
* בסדרה המצוירת [[משפחת סימפסון]] יש התייחסויות רבות לסרט. לדוגמה בפרק הקרוי "הפוני של ליסה" (Lisa's Pony).
*במשחק הקלפים star munchkin (מנצ'קין בין כוכבים בעברית) אחד הקלפים בהם פוגש השחקן מתאר אבן שחורה בשם "Monolith", אשר מעלה את השחקן בדרגה.
 
שורה 101 ⟵ 103:
* [http://eyalbarcochva.wordpress.com/2008/03/30/104/ פרשנות על הסרט], מתוך הבלוג "אדם, אלוהים, עולם".
* [https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=10867 ״1968: תחילתו של עידן הדלי״] - פרק על ״2001: אודיסיאה בחלל״ ויצירות התרבות הגדולות של שנת 1968 בפודקאסט [https://www.kan.org.il/podcast/program.aspx?progId=2019 ״מינהר הזמן״], [[תאגיד השידור הישראלי|״כאן״, תאגיד השידור הישראלי]]
* [https://www.kan.org.il/podcast/program.aspx/?progId=2092 במלאת חמישים שנה לצאת "2001: אודיסאה בחלל"], 11 חוקרים וחוקרות בחנו את היצירה מזווית המומחיות שלהם. עם גיל מרקוביץ ופרופ׳ יוחאי עתריה
* [http://www.pardes.co.il/?id=showbook&catnum=978-1-61838-450-8 2001: אודיסאה בחלל - קובץ מאמרים לציון חמישים שנה ליציאת הסרט והנחיתה על הירח] בעריכת פרופ׳ יוחאי עתריה וגיל מרקוביץ
 
שורה 108 ⟵ 110:
 
{{סרטי סטנלי קובריק}}
 
[[קטגוריה:סרטי 1968]]
[[קטגוריה:סרטים אמריקאיים]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/2001:_אודיסיאה_בחלל"