LANTIRN – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לחיל האוויר האמריקני
שורה 13:
המחקר והפיתוח של ה-LANTIRN החל בספטמבר [[1980]] על ידי [[מרטין מריאטה]] (כיום [[לוקהיד מרטין]]). יעודו המקורי של ה-LANTIRN היה לשפר את יכולת התקיפה של ה-F-16. התכנון המקורי של ה-LANTIRN כלל את שילובה של מערכת אוטומטית לזיהוי מטרות (ATR - Automatic Target Recognizer), שתוכל להבדיל בין מטרות שונות כגון [[טנק]]ים, [[טיל קרקע-אוויר|טילי קרקע-אוויר]], ו[[נגמ"ש]]ים. ברם, שנתיים לאחר תחילת המו"פ של ה-LANTIRN, הוחלט שלא לכלול את ה-ATR בשלב זה, כדי להפחית מהסיכונים הטכניים הנובעים מפיתוח הטכנולוגיה המתקדמת. תחת זאת, הוחלט שהפונקציונליות הזאת תתווסף בשלב מאוחר יותר במסגרת תוכנית שדרוג. אולם לבסוף מעולם לא שולבה ה-ATR ב-LANTIRN.
 
בדיקות ראשונות של פוד הניווט AAQ-13, שבוצעו בידי מטוסי F-16B ו-[[A-10 ת'נדרבולט II|A-10a]], הושלמו בהצלחה בדצמבר [[1984]]. חיל האוויר האמריקני אישר יצור ראשוני בהיקף מצומצם של פוד הניווט במרץ [[1985]] ובנובמבר [[1986]] אישר יצור בהיקף מלא של הפוד. פוד הייצור הראשון נמסר לחילל[[חיל האוויר האמריקני]] ב-[[31 במרץ]] [[1987]]. השימוש המבצעי הראשון במערכת היה ב[[מלחמת המפרץ]].
 
== מפעילות ==