עופות חסרי יכולת תעופה – הבדלי גרסאות

'''עופות חסרי יכולת תעופה''' היא קבוצתקבוצה לא טקסונומית של [[עופות]] שמסיבות [[אבולוציה|אבולוציוניות]] שונות איבדו את יכולתם [[תעופת בעלי חיים|לעוף]]. הקבוצה מורכבת ממספר רב של מינים, וכיום קיימים 40 מינים שונים.{{הערה|1=[http://web.archive.org/web/20070713081647/http://www.nhm.org/birds/guide/pg019a.html עופות חסרי יכולת תעופה] באתר מוזיאון הטבע של לוס אנג'לס}} שתי קבוצות מרכזיות בתוך עופות אלו הן סדרת ה[[יענאים]] ומשפחת ה[[פינגוויניים]].

העוף הקטן מבין העופות חסרי התעופה הקיימים כיום היא [[רלית האי אינאקססיבל]] (משקלה מגיע עד ל-30 גרם בלבד) והגדול ביותר הוא [[יען מצוי]], שהוא גם הגדול בעופות. מבין העופות הנכחדים שבקבוצה זו, ניתן למנות את משפחת ה[[פורוסרקוסיים]], שהפכו ל[[טורף-על|טורפי על]] ב[[פאונה]] בה התקיימו, עד לפני כ-2 מיליון שנים ב[[דרום אמריקה]] ואת [[דינורניטיים|עופות המואה]] ו[[עוףעופות הפיל]] ממדגסקר, העופות הגדולים ביותר שהיו מעולם כשהגדול מכולם היה ה[[וורומבי]].

תת-קבוצה בתוך קבוצה זו היא עופות מבויתים שאיבדו את יכולת התעופה, אף על פי שבני-מינם הלא-מבויתים מיטיבים לעוף. כך למשל [[תרנגול הבית]], [[תרנגול הודו מבוית]] ו[[ברווז הבית]] הם חסרי יכולת תעופה, על אף שאבותיהם שלא בויתו [[תרנגול בנקיבה]], [[תרנגול הודו מצוי]] וה[[ברכיה (עוף)|ברכיה]] מעופפים ללא כל בעיה.

עופות חסרי יכולת תעופה סבלו מהכחדות מהירות או מפגיעה חדה בגודל האוכלוסייה עם הגעת האדם לאזור מחייתם. כך למשל, ה[[דודו אפור|דודו האפור]] נכחד כליל תוך פחות ממאה שנים אחר הגעת האדם לאי [[מאוריציוס]]; עוף ה[[דינורניטיים|מואהעופות המואה]], שהיה [[אנדמיות (טקסונומיה)|אנדמי]] ל[[ניו זילנד]], נכחד ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] עקב ציד אינטנסיבי על ידי המתיישבים ה[[מאורים]], ועקירת יערות שהיוו את אזורי המחיה שלו. ה[[אלקה גדולה]] אף היא נכחדה במאה ה-19, כשבאמצע המאה ה-17 חיו מיליוני פרטים במושבות ענקיות. גם ה[[קורמורן גלאפגוס]] חסר יכולת התעופה כמעט ונכחד בשנת 1983, ושרד רק הודות למאמצי שימור נרחבים.