פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי – הבדלי גרסאות

ב-[[20 ביוני]], בסיבוב החמישי להצבעת חברי הפרלמנט, נבחרו ג'ונסון (עם 160 קולות שהם 51.1% מחברי הפרלמנט השמרנים) והאנט (עם 77 קולות, שהם 24.6% של חברי הפרלמנט השמרנים) כשני המועמדים בבחירות שבהם יצביעו מתפקדי המפלגה. ב-[[23 ביולי]] ג'ונסון ניצח את האנט במרוץ, כשקיבל 66.4% מקולות המתפקדים.{{הערה|שמאל=כן|{{הגרדיאן|Heather Stewart|Boris Johnson elected new Tory leader|politics/2019/jul/23/boris-johnson-elected-new-tory-leader-prime-minister|July 23, 2019.}}}}

 

ב-[[24 ביולי]] 2019, יום לאחר ניצחונו, מונה [[בוריס ג'ונסון]] לראש הממשלה. בנאומו הראשון הוא חזר על הבטחתו{{הערה|שמאל=כן|{{הגרדיאן|Rowena Mason|Boris Johnson: UK will leave EU in October, deal or no deal|2019/may/24/boris-johnson-favourite-as-uk-to-have-new-pm-by-end-of-july|May 24, 2019.}}}} שהממלכה המאוחדת תפרוש מהאיחוד ב-31 באוקטובר עם או בלי הסכם. הוא טען שהממלכה ערוכה למצב של פרישה ללא הסכם כיוון שיש לה "הסכמים צדדיים" עם מדינות אירופאיות בנפרד מההסכם עם האיחוד; בכירים באיחוד השיבו שהטענה בדבר הסכמים צדדיים אלה היא "קשקוש מוחלט".{{הערה|שמאל=כן|{{הגרדיאן|Lisa O'Carroll|Boris Johnson's claims of 'side deals' are 'pure rubbish', EU says|2019/jul/24/boris-johnson-claims-of-side-deals-are-rubbish-eu-says|July 24, 2019.}}}}

 

ב-[[28 באוקטובר]] הודיע [[דונלד טוסק]] שהמועצה האירופית אישרה את הבקשה של ג'ונסון לדחות את תאריך היעד ליציאה מהאיחוד האירופי ל-31 בינואר 2020. המועצה הגדירה את ההארכה כ"גמישה" והותירה את האפשרות שבריטניה תפרוש בתאריך מוקדם יותר אם ההסכם יאושרר בבית הנבחרים הבריטי לפני 31 בינואר.{{הערה|שמאל=כן|{{הגרדיאן|Daniel Boffey and Jon Henley|EU agrees Brexit extension to 31 January|politics/2019/oct/28/eu-agrees-brexit-extension-to-31-january-flextension|October 28, 2019}}}} ג'ונסון ענה במכתב בו כתב שהוא מקבל את ההארכה על אף שהיא "נכפתה על הממשלה בניגוד לרצונה".{{הערה|שמאל=כן|The Prime Minister of the United Kingdom, [https://assets.publishing.service.gov.uk/government/uploads/system/uploads/attachment_data/file/842622/20191028_HE_Mr_Donald_Tusk.pdf Letter to the European Council], October 28 2019}} באותו היום פתחה הממשלה בדיונים בבית הנבחרים על הקדמה של הבחירות ויום לאחר מכן נקבע שהבחירות לפרלמנט הבריטי ייערכו ב-[[12 בדצמבר]].{{הערה|ימין=כן|{{הגרדיאן|Rowena Mason|UK general election confirmed for 12 December after Brexit stalemate|/politics/2019/oct/29/uk-general-election-confirmed-for-12-december-after-brexit-stalemate|October 29, 2019}}}}{{הערה|ימין=כן|{{הארץ|גרדיאן ואי.פי.|הפרלמנט בבריטניה אישר את הקדמת הבחירות ל-12 בדצמבר|1.8054651|29 באוקטובר 2019}}}}

 

ב[[הבחירות הכלליות בממלכה המאוחדת 2019|בחירות הכלליות]] שנערכו ב-12 בדצמבר 2019, זכתה המפלגה השמרנית ב-365 מושבים בבית הנבחרים. הניצחון העניק למפלגה רוב מוחלט של יותר מ-50% מהמושבים (326) ויתרון של 80 מושבים על פני מפלגות האופוזיציה. הבטחת הבחירות המרכזית של ג'ונסון הייתה לפרוש מהאיחוד עד ה-31 בינואר 2020 וסיסמת הבחירות שלו הייתה "Get Brexit Done".