חנן מלצר – הבדלי גרסאות

מלצר נולד ב[[תל אביב]] להורים [[ניצולי השואה]] ממוצא פולני. הוא למד ב[[הגימנסיה העברית הרצליה|גימנסיה העברית הרצליה]], בה היה פעיל במועצת התלמידים, במסגרתה היה סגן ראש עיר הנוער בקיץ 1966.{{הערה|{{מעריב||נבחר ראש עיר הנוער|1966/08/02|00708}}}}. בסיום התיכון פנה ללימודי משפטים ב[[אוניברסיטת תל אביב]], במסגרת מסלול [[העתודה האקדמית]]. במהלך לימודיו היה פעיל בענייני הסטודנטים ובשנת 1971 פנה לבית המשפט והביא לדחייה בחודשיים של הצבעה על שינויים בתקנון הסתדרות הסטודנטים.{{הערה|{{מעריב||נידחה בחודשיים המשאל באוניברסיטת תל־אביב|1971/03/15|00803}}}}. בתחילת 1972 הוא שוב פנה לבית המשפט בדרישה למנוע את הבחירות לאגודת הסטודנטים.{{הערה|{{מעריב||מבקש צו לאיסור בחירות לאגודת הסטודנטים בת"א|1972/01/06|00410}}}}. הוא סיים את הלימודים בהצטיינות, ואף עבד באוניברסיטה כמתרגל ואחר כך כמרצה למשפט מנהלי ולדיני מכרזים. ב[[צה"ל]] שירת כאיש [[הפרקליטות הצבאית]] בדרגת [[סגן-אלוף]], והקים בה את המחלקה לטיפול בעתירות לבג"ץ.

בשנת 1977 הצטרף מלצר למפלגת [[ד"ש]], אך כשל בבחירות הפנימיות להרכבת הרשימה לכנסת, במסגרת הכישלון של מקורבי [[אמנון רובינשטיין]].{{הערה|{{דבר|אריה ארד|בד"ש מכחישים קנוניה בין תמיר לקבוצת דרוזים|1977/03/27|00312}}}}. בעקבות תלונתו לפני [[הבחירות לכנסת התשיעית]], הורה [[היועץ המשפטי לממשלה]], [[אהרן ברק]], ל[[רשות השידור]], שלא לכנות את [[שמעון פרס]] "[[ממלא מקום ראש הממשלה (ישראל)|ממלא מקום ראש הממשלה]]".{{הערה|{{דבר||ברק: אין לקרוא לפרס מ"מ רה"מ או רה"מ בפועל|1977/05/10|00116}}}}. מלצר נמנה עם המתנגדים להצטרפות המפלגה לממשלת בגין הראשונה, בעקבות [[המהפך]] של שנת [[1977]], והיה פעיל ב[[מפלגת שינוי]].{{הערה|{{דבר|א. כנרתי|בפגישת קבוצת עמית הערב יוצע ללכת עם "שינוי"|1978/08/28|00201}}}}{{הערה|[[אמנון רובינשטיין]], '''נסיון פוליטי מסוים''', עמ' 249, [[הוצאת עידנים]], [[1982]]}}.

בשנת 1979 הופיע בכמה תוכניות רדיו של "משפט ציבורי" כ[[תובע]] המבקש להביא לשינויים ב[[סטטוס קוו]]: הנהגת תחבורה ציבורית בשבת{{הערה|{{דבר||משפט ציבורי|1979/08/31|06404}}}} ונישואים אזרחיים.{{הערה|{{דבר||אחת נשואה אחת לא|1979/11/23|05702}}}}. בד בבד היה היועץ המשפטי של [[התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל]].{{הערה|{{מעריב|עירית שמגר|רבנות ללא כיפה|1980/02/22|06300}}}}.

בשנת 1980 היה היועץ המשפטי של מחנה רבין ב[[מפלגת העבודה]].{{הערה|{{דבר||ועידת העבודה נפתחת הערב|1980/12/17|00201}}}}{{הערה|{{מעריב||610 חברי מפלגת העבודה בחולון|1980/12/16|00213}}}}{{הערה|{{דבר||פשרה בביהמ"ש על בחירת צירי העבודה|1980/11/11|00210}}}}. בתקופת כהונתו של [[יצחק רבין]] כ[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] ויו"ר [[מפלגת העבודה]] היה מלצר פעיל בעבודה והתמודד בבחירות המקדימות לקביעת רשימתה לכנסת ב-[[1996]]. מלצר שימש בתפקיד רב-ההשפעה של יו"ר ועדת החוקה של מפלגת העבודה והתפטר ממנו ב-[[2004]], משעלתה מועמדותו לכהונה בבית המשפט העליון.

בשנת [[1977]] הקים מלצר [[משרד עורכי דין]] עצמאי העוסק בדיני תשתיות ותקשורת, משפט עסקי, דיני בנקאות, דיני [[הגבלים עסקיים]] ו[[ניירות ערך]], [[משפט מנהלי]] ובעתירות ל[[בג"ץ]]. בין השאר ייצג את העותרים נגד מינוי [[עדנה פאר]] לראש חטיבת התוכניות ב[[גלי צה"ל]].{{הערה|{{דבר||בג"ץ דחה עתירת עובדי גלי צה"ל נגד מינוי עדנה פאר|1983/03/22|00802}}}}. כן ייצג את שוטרי [[משטרת ישראל]] כשהביא ב[[תובענה ייצוגית]] בבית הדין הארצי לעבודה לקבלת תוספת שכר שניתנה למשרתי הקבע בצה"ל.{{הערה|{{מעריב|איה אורנשטיין|השוטרים יקבלו כל תוספות השכר של צה"ל|1986/02/25|00203}}}}. את ההתמחות במשפטים עשה במשרדו של עורך-הדין והשר לשעבר [[אברהם פורז]]. בהמשך שימש מלצר [[יועץ משפטי]] חיצוני ל[[חברת החדשות]] של [[ערוץ 2]]. נוסף לכך הוא עסק בייעוץ משפטי להקמת הרכבת הקלה בתל אביב, [[כביש 6|כביש חוצה ישראל]], [[נתב"ג 2000]] ופרויקט [[עמוס (משפחת לווייני תקשורת)|לווין התקשורת עמוס]], ול[[מקורות]]. בשנת [[2005]] ייצג בעלי עסקים ב[[מעבר ארז]] בעתירה ל[[בג"ץ]] כנגד [[תוכנית ההתנתקות]] וטען כי החלטת הממשלה אינה חוקית.{{הערה|[https://www.nevo.co.il/psika_html/elyon/0501661-padi.htm בג"ץ 3127/05], שמות עורכי הדין המייצגים, פיסקה 27 לפסק הדין}}.

ב-[[5 בספטמבר]] [[2017]] נבחר מלצר ל[[משנה לנשיאת בית המשפט העליון]],{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/heb/judge/doc/14808717.pdf אתר הרשות השופטת]{{קישור שבור|27 במאי 2019}}}}, וב-[[30 באוקטובר]] [[2017]] הושבע לתפקיד.

מלצר הוא בין השופטים המרשיעים פחות, לעומת חבריו למותב.{{הערה|ראו למשל: {{פס"ד עליון|קישור=07101000.k05|סוג=ע"פ|עותר=מדינת ישראל|משיב=פריד שחאדה}}}}. בתיק [[הסגרה]] ביקש מלצר, ב[[דעת מיעוט]], שלא להסגיר שתי נשים עקב שיהוי רב בבקשת ההסגרה ומטעמי [[הגנה מן הצדק]].{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=11063840.h10|סוג=ע"פ|עותר=רוזי בן חיים|משיב=היועץ המשפטי לממשלה}}}}. באחד המקרים צירף את קולו לזה של השופטת [[דפנה ברק-ארז]], בניגוד לעמדתה של השופטת [[אסתר חיות]], שיש לזכות אדם שהורשע בבית המשפט המחוזי על סמך הודאתו במשטרה, בעוד קורבן העבירה הנטענת הכחישה את עצם קרות האירוע, ועדותה נתפסה כמהימנה. בפסק דינו ציטט את דברי הרמב"ם "ויותר טוב ויותר רצוי לפטור אלף חוטאים, מלהרוג נקי אחד ביום מן הימים".{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=16042750.a10|סוג=ע"פ|עותר=פלוני|משיב=מדינת ישראל}}}}.

במקרים נוספים החזיק מלצר בדעת מיעוט שיש לזכות נאשמים מחלק מהאישומים שבהם הורשעו.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=14031640.k11|סוג=ע"פ|עותר=גיא פן|משיב=מדינת ישראל}}}}{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=11079210.k17|סוג=ע"פ|עותר=דוד וענונו|משיב=מדינת ישראל}}}}{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=07049300.k06|סוג=ע"פ|עותר=דוד טולדו|משיב=מדינת ישראל}}}}{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=06099300.k03|סוג=ע"פ|עותר=פלוני|משיב=מדינת ישראל, פלונית}}}}.

מלצר גם נתפס כמקל בענישה. במקרה אחד הציע להקל בעונש של מורשע בגלל פגיעה בזכויותיו בעת החקירה.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=08107150.o09|סוג=ע"פ|עותר=ישראל אשר ולס|משיב=מדינת ישראל}}}}. במקרה אחר התנגד להחמרה בענישה של פלסטיני שהורשע בניסיון להברחת מכשירי טלפון לאסירים ביטחוניים, בגלל צירוף נסיבות ובהן הכלל שאין ערכאת הערעור ממצה את הדין עם הנאשם.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=12028910.k07|סוג=ע"פ|עותר=מדינת ישראל|משיב=מוראד רבעא}}}}. במקרה אחר ביקש בדעת מיעוט להקל על נאשם בגלל קבלת אחריות חלקית, מצב בריאותו באותה עת ומכלול הנסיבות.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17093020.Y22|סוג=ע"פ|עותר=פלוני|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=19 ביוני 2019}}}}. בדעת מיעוט במשפט שנערך לרוצחו של הרב [[אלעזר אבוחצירא]] ביקש לקבוע לרוצח עונש מופחת על פי סעיף 300א ל[[חוק העונשין]] בשל הפרעה נפשית חמורה בקובעו: "תחולת סעיף 300א(א) לחוק העונשין איננה צריכה להיות מוגבלת רק למקרים ולנסיבות חריגים ביותר, וככל שמתקיימים באדם תנאי הסעיף – הוא יכול לבוא בשעריו."{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=14018280.J24|סוג=ע"פ|עותר=אשר דאהן|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=27 ביוני 2019}}}}.

ב[[פסק דין]] בערעור פלילי נדרש מלצר לדברי בית המשפט המחוזי, שכתב: "יגענו וניסינו למצוא, ולו קרן אור אחת באפלת חייו של הנאשם. יגענו – ולא מצאנו", בדברים: "ואמנם, בכל הכבוד - אין בנמצא אדם, באשר הוא אדם, שאין למצוא בו ולו נקודת זכות כלשהי".{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=05116990.o07|סוג=ע"פ|עותר=כריס סרפו|משיב=מדינת ישראל}}, סעיף 3ב' בדברי השופט חנן מלצר}}. במקרה אחר, שבו פנה רוצח לבית המשפט בדרישה שיקבע כי הוא זכאי לשחרור מוקדם, הביע מלצר מחאה על דברי עמיתו להרכב, שהביע למעלה מן הצורך שאט נפש מחומרת העבירה של הרוצח, וכתב: "אני מעדיף שלא להביע עמדה כדי להשאיר שיקול דעת מלא בבוא היום לוועדת השחרורים המיוחדת".{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17051210.J05|סוג=ע"פ|עותר=אילן טסלר|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=11 במרץ 2018}}}}: "אני מעדיף שלא להביע עמדה כדי להשאיר שיקול דעת מלא בבוא היום לוועדת השחרורים המיוחדת".

* {{שופט|b58a}}

* {{שופטים בישראל|104}}

* {{גלובס|יובל יועז|מי אתה השופט חנן מלצר, אחד משני "עורכי הדין" בעליון?|1000609662|21 בדצמבר 2010}}

* {{ישראל היום|[[גדעון אלון]]|"חוק התעמולה דורש שינוי"|642969|21 במרץ 2019}}