אוטובוסים בישראל – הבדלי גרסאות

[[מירב מורן]] מסבירה שהסיבה לכך נעוצה בתפיסה המושרשת בישראל מאז ימי [[היישוב העברי]], לפיה "כל יישוב הוא מבצר וכל התושבים הם חיילים בשליחות המולדת" ולכן על המדינה מוטלת האחריות לספק לכל יישוב את השירות הבסיסי של תחבורה ציבורית. במצב זה ישנה עדיפות רבה לתחבורה מבוססת אוטובוסים, שיכולים להגיע אפילו ליישוב שאין אליו כביש סלול, לעומת תחבורה ציבורית כבדה המבוססת על רכבות, חשמליות וכדומוכדומה.{{ש}}במקביל, בניגוד למדינות אחרות, דוגמת ארצות הברית, בהן לאחר שהוקמה מסילת רכבת הוקמו לצידה יישובים ואזורי תעשייה (כלומר, התוואי שהתאים לרכבת קבע היכן יוקמו היישובים), בישראל בחירת המקומות להקמת יישובים נעשה משיקולים שונים לחלוטין (בהם צורכי ביטחון, תפיסת השטח ואילוצים טופוגרפיים). כפועל יוצא, בישראל נדרש מערך אוטובוסים גדול במיוחד שיוכל להגיע למקומות המגורים והתעסוקה שאינם סמוכים למסילת רכבת{{הערה|שם=מורן|{{השילוח|[[מירב מורן]]|"נוסעים ומקטרים: על תחבורה ציבורית וייעולה"|נוסעים-ומקטרים-על-תחבורה-ציבורית-וייע|12, דצמבר 2018}}}}