מזרח ירושלים – הבדלי גרסאות

 

בסקר שנערך בסוף שנת 2010 ייחסו 67%–69% מהנשאלים חשיבות רבה לזהותם הערבית, הירושלמית והפלסטינית, וכמעט אותו שיעור של נסקרים ייחסו חשיבות רבה להיותם בעלי [[תעודת זהות כחולה]]. כ-39% אמרו שאם תינתן בידיהם הבחירה הם יעדיפו להיות אזרחי ישראל לעומת 31% שיעדיפו להיות אזרחי [[מדינה פלסטינית]]{{הערה|[http://pechterpolls.com/wp-content/uploads/2011/01/Detailed-Survey-Results-on-E-Jerusalem-1-10-11-1034pm-Eastern.pdf The Palestinians of East Jerusalem: What do they really want?], Pechter Polls, Summary, Q9, Q14, Q17|שמאל=כן}}. לפי סקר עומק שערך [[מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון|מכון וושינגטון]] 5 שנים לאחר מכן, ביוני 2015, רוב של 52% מקרב תושבי ירושלים הערבים "העדיפו לחיות כאזרחים ישראלים שווי זכויות תחת ריבונות ישראלית". במקביל ניתן לראות זינוק חד בבקשות התאזרחות שהגישו ערביי מזרח ירושלים, כאשר בשנת [[2016]] הוגשו למעלה מאלף בקשות כאלו לעומת פחות ממאה בקשות בשנת [[2003]]{{הערה|שם=שרגאי|{{השילוח|[[נדב שרגאי]]|"העיר שעורבבה לה"|העיר-שעורבבה-לה|4, אפריל 2017}}}}.

 

לפי ד"ר [[דוד קורן]] (מרצה במחלקה למזרח תיכון וערבית באוניברסיטת בר־אילן) ובן אברהמי (יועץ ראש עיריית ירושלים לענייני מזרח ירושלים), חל במשך השנים שינוי ניכר ביחס של ערביי מזרח ירושלים כלפי [[עיריית ירושלים]] ומוסדותיה; בניגוד לעבר אז נתפסה העירייה כגוף עויין, רבים החלו לראות בה גוף שלטוני שניתן למצות ממנו את מלוא הזכויות והשירותים; מִנְהלים קהילתיים שמייצגים את שכונות מזרח העיר מקיימים דיאלוג מתמיד הגורמים הרלונטיים בעירייה והחדשים שבהם נמנעים מזיהוי פוליטי עם הפתח או החמאס (בניגוד לעבר) ובשנת 2017 הוקם מִנהל קהילתי חדש עבור שכונות אבו-תור וסִלואן{{הערה|שם=קורן}}.